#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקדירות של חמץ שאינו רוצה להשתמש בהם בפסח?	"כל כלי שאינו רוצה להשתמש בה בפסח [בין של חרס בין שאר כלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ואפי&#x27; כלי שני שהשתמש בו חמץ (ח&quot;י ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)] צריך לשפשפם היטב שלא יהא חמץ ניכר בהם ואח&quot;כ יצניעם במקום מוצנע [אבל א&quot;צ למוכרם לגוי דאינו דומה לחמץ שבלוע באוכל דהתם נראה אע&quot;פ שאינו ניכר משא&quot;כ כשבלוע בקדירה אינו נראה ומצוי (ראב&quot;ן, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ולא גזרו אינו בן יומו אטו בן יומו דהכא לא שייך לבוא לעבור בבן יומו (רשב&quot;א במשמרת הבית, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)], והטור הוסיף שטוב לסוגרם בחדר ולהצניע המפתח, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דאם יבא לחפש אחר המפתח יזכור שהוא פסח {ומשמע דדוקא בכלי אכילה מחמירים בהם טובא לסוגרם היטב פן יבוא לעשות מאכל מהם ויאכלנה, ואפי&#x27; בכלי אכילה הביאו בשם הגר&quot;מ פיינשטיין והגרש&quot;ז אוירבאך דמהני סגירת הדלת ע&quot;י דבק (ספר הלכות פסח מהרב שמעון איידר, הליכות שלמה פסח פ&quot;ו הע&#x27; י&quot;ב)}"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא שפשפם מקודם פסח?	"צריך לשפשפם בפסח, ואפי&#x27; אחר פסח צריך לשפשפם דחל על המשהו איסור חמץ שעבר עליו את הפסח (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;) {וצ&quot;ב דלימא פירורי ממילא בטלי, וצ&quot;ל דמיירי כשהם גדולות קצת ולא בטלי ממילא, אמנם לפי מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תמ&quot;ב) אם עשה ביטול לא חיישינן כל זמן שאינם כזית}"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר ובישל בהכלי באמצע הפסח?	"כתב הח&quot;י (ס&quot;ק ג&#x27;) דה&quot;נ צריך לשפשפם היטב ומותר להשהותן עד אחר פסח, ואם בישל בו ביום אחרון נמצאת שהוא בן יומו אחר פסח מצדד הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דאסור להשתמש בו כל זמן שהוא בן יומו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {וצ&quot;ב דכאן יש להחמיר אפי&#x27; כשאינו בן יומו דשייך לגזור אינו בן יומו אטו בן יומו}"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לקח כלי מגוי?	"אם היה כלי חדש א&quot;צ אלא טבילה, אבל אם מסופק אם הוא כלי חדש צריך להכשירו מספק (ח&quot;י ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להראות כלי חמץ שלו במקום גבוה דליכא למיחש שישתמש בהם?	"הב&quot;ח קרא תגר כנגד מנהג זה, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) ושאר האחרונים מלמדים זכות על מנהג זה שכלים אלו אינם בני יומן, וגם כלים אלו משתמשים בחמץ בכלי שני או בצונן, אבל מסיימים שהמחמיר תבוא עליו ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ולפיכך כתב הקובץ הלכות (פי&quot;א סע&#x27; ל&quot;ג) דטוב לכסות הזכוכית בדלת של ה-breakfront אם יכול לראות הכלים של חמץ דרך הזכוכית [וצ&quot;ע דה&quot;נ יהני נעילת הדלת של הארון ואינו דומה למקום גבוה דלא הוי ביה נעילת דלת] {ומכאן משמע דיש תקנה להצניעם ואינו רק practical דאמרינן כאן דאסור משום לא פלוג, אלא שמקילים מפני שאינם בני יומן ואין תשמישן בחמץ חם}"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ליבון מהני לכלי חרס?	"בעצם מהני ליבון לכלי חרס אם הסיקו במקום שבלע [דהיינו אם בלע בפנים הסיקו בפנים אבל לא מהני הסיקו בחוץ אם בלע בפנים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)] אבל איתא בגמ&#x27; דחיישינן שמא חייס עלייהו דלמא פקעי ולא יעשה הסקה מעליא [ובדיעבד אם עשה ליבון להכלי יש בזה מח&#x27; רשב&quot;א וריטב&quot;א (פסחים ל&#x27;), ולמעשה פסק הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דלא מהני ואם בישל בו אח&quot;כ במזיד אסור ובשוגג מותר], ועי&#x27; בסמוך"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החזירן לכבשן?	"הראבי&quot;ה ס&quot;ל דה&quot;נ חיישינן שמא חייס עלייהו, אבל הטור חולק עליו דחיישינן רק אם מתלבן בחוץ או בפנים דאז חייש שיפקיע אבל בכבשן הוא מתלבן בפנים ובחוץ בשוה ולא פקעי, והרא&quot;ש כתב דדוקא כבשן מהני מפני שהסיקו גדול ודאי לא חייס עלייהו בשעה מועטת אבל בתנורים קטנים שלנו שצריך לשהות שם הרבה חיישינן שמא חייס (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לעשות ליבון לתנורים?	"הב&quot;ח הביא ראיה מתוס&#x27; (פסחים ל&#x27; ע&quot;ב, ע&quot;ז ל&quot;ד ע&quot;א) דלא מהני להסיקו בפנים, אכן השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דתוס&#x27; מיירי רק לגבי טומאה אבל לגבי איסור בודאי מהני להסיקו בפנים ולא חיישינן שמא חייס עלייהו שלא יפקעי שדרכן תמיד להסיק בפנים אלא שצריך ליזהר שיסיקנו יפה עד שיתלבן (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכוביא שעשוי מלבנים ועפר?	"הוי כמו תנור דמהני להסיקו בפנים [ע&quot;י גחלים] ולא חיישינן שמא חייס עלייהו דהרי אין דרכן להתבקע (ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלבנים 1) הנשרפין בתנור 2) שנתייבשו בחמה 3) שנאפו ונצלו?	"1) דינם ככלי חרס אבל מהני בהו ליבון בתנור דלא חייס עלייהו כמו קדירות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [עי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז] 2) הוי ככלי אדמה ומהני בהו הגעלה (מ&quot;ב שם), וע&quot;ע בחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;כ ס&quot;ק ב&#x27;) דמחמיר 3) הוי ככלי חרס ומהני בהו ליבון (מ&quot;ב שם)"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי מתכות?	"אפשר לעשות בהם ליבון דלא חיישינן שיפקיע (טור), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) מקיל בכלים שבזמנו אע&quot;פ שיכול להתפקע דהרי הקדירות היו עומדים שם מעת לעת ויותר עד שיצטננו ואם נטלום קודם לכן היו פקעי ועל כן ליכא למיחש להכי, ועוד היה סגי בהגעלה וליבון קל."	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי חרס שנשתמשו בחמץ 1) ע&quot;י עירוי כלי ראשון 2) ע&quot;י כלי שני 3) ע&quot;י כלי שלישי?	"1) צריך ליבון 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מכמה ראשונים דהקילו בכלי שני, וכן נקט המחבר, אכן הרמ&quot;א מחמיר כהמגיד משנה, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) דלכתחילה בודאי יש להחמיר אבל בדיעבד אם השתמש בכלי שני בפסח יש להקל במקום הפסד מרובה ושמחת יו&quot;ט כשאינו בן יומו, ועי&#x27; בשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&#x27;) דיש מקילים אפי&#x27; בבן יומו 3) כאן הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&#x27;) להקל {בדיעבד בשעת הדחק} אפי&#x27; בבן יומו, וכן מקיל הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) בכלי שלישי {וזהו מקור במ&quot;ב וערוה&quot;ש לחלק בין כלי שני לכלי שלישי (ר&quot;י באק)}"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלי הצריך הגעלה או ליבון האם אפשר להשתמש בה בצונן?	"כתב הרמ&quot;א דאסור להשתמש בה בצונן שמא אתי להשתמש בה בחמין, ומבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; קכ&quot;א סע&#x27; ה&#x27; ברמ&quot;א) דזהו אפי&#x27; בשאר איסורים ולפיכך איסור זה נוהג אפי&#x27; בערב פסח אחר חצות [דדינו כשאר איסורים] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), ומיהו מבואר ביו&quot;ד (שם) דבאקראי מותר אם הדיחו ושפשפו תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) אינו מקיל באקראי אלא בדיעבד {וצ&quot;ב דבדיעבד אפי&#x27; בקביעות יהא מותר, ועוד מבואר ביו&quot;ד דמותר לכתחילה}"	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקדירות חמץ שעברו עליהם י&quot;ב חודש?	"החכ&quot;צ (סי&#x27; ע&quot;ה) כתב דאפי&#x27; להמחמירים בנותן טעם לפגם בפסח הכא יש להקל וכמ&quot;ש בכלי היין [והיינו י&quot;ב פעמים כ&quot;ט ימים (ברית אברהם יו&quot;ד סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק ה&#x27;, פתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, סי&#x27; קל&quot;ה ס&quot;ק ג&#x27;)], אבל אינו רוצה להקל לכתחילה, אכן שו&quot;ת חיים שאל (ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ח אות פ&quot;ו) הביא תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; תקע&quot;ה) דמפורש דלא מהני י&quot;ב חודש אבל מצדד להקל בעוד ספק (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;) {אמנם מצי למימר דהרשב&quot;א מיירי בשאר איסורים דהחכ&quot;צ מודה בשאר איסורים דאינו יכול להקל בי&quot;ב חודש, ועי&#x27; מש&quot;כ ביו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א}, והשע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) מקיל להגעילן ברותחין ג&#x27; פעמים [בצירוף בעל העיטור דס&quot;ל דמהני הגעלה ג&#x27; פעמים בכלי חרס], וכן מקיל בכלים שאין דרך להשתמש בהם רותחין שהיד סולדת בהם, ועי&#x27; בשו&quot;ת רע&quot;א (סי&#x27; מ&quot;ט) דמצרף שיטת חכם צבי עם עוד צירופים להקל בכלי חרס לשנות מבשר לחלב אחר י&quot;ב חודש ע&quot;י הגעלה."	סימן תנא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשירים סכינים?	"איתא בגמ&#x27; דמכשירם ברותחין כלי ראשון [ואע&quot;פ שלפעמים משתמשים בהם על האש מ&quot;מ רוב תשמישן שלא על האש א&quot;נ י&quot;ל דחמץ מקרי היתרא בלע (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)], ואפי&#x27; בסכינים גדולים (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף טפי לקנות סכינים חדשים?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) מדייק מגמ&#x27; פסחים (ל&#x27; ע&quot;ב) דמותר לכתחילה להגעיל הסכינים, אבל הפייט (יוצרות לשבת הגדול) כתב דעדיף טפי לקנות סכינים חדשים, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) כיון שתשמישן תדיר בחמץ ויש קצת סדקים שאינם נראים [והוסיף המג&quot;א עוד טעם להחמיר מפני שלפעמים תשמישו על האש, אבל השיג עליו רע&quot;א דלטעם זה אין להחמיר די&quot;ל דרוב תשמישן בהיתר א&quot;נ הוי היתרא בלע], וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) דמצוה מן המובחר שיקנה סכינים חדשים לפסח {אבל לא מצינו דיש מצוה להחמיר לקנות שאר כלים}"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסכין שבלע משאר איסורים?	"לכתחילה צריך ליבון אבל בדיעבד אם עשה הגעלה והשתמש בה אין לאסור דיש סוברים דאזלינן בתר רוב תשמישן [והפר&quot;ח מקיל אפי&#x27; לכתחילה ע&quot;י הגעלה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), ומיהו כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) דזהו דוקא בסכין קטן אבל בסכין גדול צריך ליבון לעיכובא"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחליף סכין בשרי לעשותו חלבי?	"מדינא סגי בהגעלה אבל העולם נוהגין איסור בדבר, ומיהו כתב החת&quot;ס (סי&#x27; ק&quot;י, ומובא בפתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דאם מגעילו לצורך פסח מותר להחליפו נמי דאין כוונתו לצורך זה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {ומשמע דאסור אם עיקר כוונתו להחליפיו מבשר לחלב (עי&#x27; פסק&quot;ת הע&#x27; 98)}, וכן מותר להטריף הכלי מתחילה (פמ&quot;ג לקמן סי&#x27; תק&quot;ט, מ&quot;ב שם ס&quot;ק כ&quot;ה), ויש עוד היתרים ממהרש&quot;ם (ח&quot;ב סי&#x27; רמ&quot;א) לאחר י&quot;ב חדש או אם לקח הכלים מאדם אחר [וכן בירושה (עי&#x27; אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ג), ודלא כדברי מלכיאל (ח&quot;ה סי&#x27; קנ&quot;ג) דמחמיר בירושה] או לעשות סימן בגוף הכלי (ר&#x27; י&quot;י פישר, פסק&quot;ת אות י&quot;ז), ובשעת הדחק מותר להחליפם לכתחילה (פמ&quot;ג סי&#x27; תנ&quot;ב א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג), ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סי&#x27; תק&quot;ט סע&#x27; י&#x27;) דמתמיה בכלל על מנהג זה דאין ביכלתינו לחדש גזירות מדעתינו "	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערבו כלי חלבי עם כלי פרווה?	"האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ד) מקיל להגעיל כולם לעשותם בשרי"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגעיל מחלבי לפרווה על דעת לעשותו בשרי אח&quot;כ?	"המהרש&quot;ם (ח&quot;ב סי&#x27; רמ&quot;א) ושבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; קס&quot;ח) מקילים דאפי&#x27; לאחר זמן מותר לעשותו בשרי ממש, אבל החוט שני (פסח פ&quot;י ס&quot;ק ד&#x27;) מחמיר כיון שדעתו לבשל דבר על דעת לאוכלה עם בשר"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי ליבון?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;) מחמיר אפי&#x27; בליבון שלא להחליפו מבשר לחלב, אבל הדרכ&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ט) הביא מקילין (עי&#x27; פסק&quot;ת הע&#x27; 108, ספר חכמת חיים סי&#x27; צ&quot;ב הע&#x27; קס&quot;ח), ולגבי תנור נוהגין להקל ללבן דדוקא בכלי נוהגין מחמירים ולא בתנור [וכן מבואר במג&quot;א לקמן (סי&#x27; תס&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)], ואפ&quot;ה כתב ספר חכמת חיים (סי&#x27; צ&quot;ב סע&#x27; פ&quot;ט) דאין לעשות כן בקביעות רק באקראי כי המכשלה מצויה שישכח להכשירו"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב הגעלה בכלי ראשון?	"כלי שיש בו מים רותחים [המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב יד סולדת בו, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) כתב שמעלין רתיחות ובעבועות, ואפשר דהיינו רק לכתחילה וכמ&quot;ש הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) דכשנבלע שלא על האש לכתחילה יש להגעילו על האש ובדיעבד מהני ביד סולדת בו] וא&quot;צ להיות על האש. וכל זה כשנשתמש בו שלא על האש אבל אם נשתמש בו ע&quot;י האש הטור (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א) הביא ב&#x27; דעות אם צריך להגעילו על האש בדוקא [ומבואר מב&quot;י (שם) דהמקילין ס&quot;ל דהוי כדיני שבת דהוי כלי ראשון מדאורייתא כל זמן שהוא יד סולדת בו], אכן, הלבושי שרד (סי&#x27; תנ&quot;ב) ס&quot;ל דכל סעיף זה מיירי דוקא בסכינים דהוי תשמישו בכלי שני ועל כן מקילינן בכלי ראשון שלא על האש [ביד סולדת לחוד] אבל לדידן דמחמירים בדבר גוש ה&quot;נ צריך הגעלה במעלה רתיחות, וה&quot;ה בכל כלי שנאסר ע&quot;י כלי ראשון אפי&#x27; שלא על האש צריך להגעילה כשמעלה רתיחות וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תנ&quot;ב), וכן מבואר דזהו דעת המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) דהביא הלבושי שרד [דכתב דלעולם צריך להכשיר בכלי שמעלה רתיחות], אבל אם נאסר ע&quot;י כלי שני אז יש להקל להגעילה בכלי של יד סולדת בו וכמ&quot;ש המג&quot;א, ואם נאסר כשהיה על האש תלוי בב&#x27; דעות בטור (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א) "	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להכשיר באבן מלובן?	"מהני דוקא להכשיר כלי שהאבן מונח בתוכו ולא להכשיר סכין (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להעביר החלודה מהסכין?	"אם מכשירו בליבון א&quot;צ להסירו דהליבון מבעיר הכל (ט&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), אבל אם מכשירו ע&quot;י הגעלה צריך להסיר החלודה דכתיב אך את הזהב דמשמע דהגעלה מהני רק על מתכת לבד ולא על חמץ בעין ואם יש חלודה יש לחוש שיש חמץ בעין תחתיו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), וממילא כלי שפיו צר וא&quot;א להעביר החלודה א&quot;א להגעילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [דלא כשבלי הלקט בשם תשובת רש&quot;י דס&quot;ל דא&quot;צ להעביר החלודה (ב&quot;י)], וכתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) לפי&quot;ז אם ניקה יפה ולא שימש בו עוד ואח&quot;כ העלה חלודה א&quot;צ להעבירה, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ה) הביא שיטת הרא&quot;ש ומג&quot;א דחוששין שאם יש טלאי על הכלי חוצץ ואינו יכול להפליט הבליעות ממנו, וה&quot;נ יהא צריך להסיר החלודה בכל אופן [אבל אם החלודה הוא מצד החיצון א&quot;צ לחוש מטעם הבליעות] (פסק&quot;ת אות י&quot;ד, הע&#x27; 82) {וכ&quot;ת דרק טלאי מונע בליעות ולא חלודה, זה אינו דהב&quot;י (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א) הביא מהרא&quot;ש דאפי&#x27; חלודה מונע בליעות}"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור חלודה?	"כל חלודה שיש בה קצת ממשות צריך להסיר ולא כשהיא צבע בעלמא (ט&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במיחם שנצטברה בו אבנית (limescale buildup)?	"הרבה מקילים להגעילה דאין לחוש שמא נפל שם פירור של חמץ, ואפי&#x27; להטעם דחציצה בבליעות י&quot;ל דדינו ככלי אדמה דמהני בה הגעלה [דאינו דומה לכלי חרס דלא נגמרה בכבשן] (פסק&quot;ת אות ט&quot;ו)"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסכין שיש בו גומות?	"אינו יכול לנקותו יפה וצריך לעשות ליבון [קל] במקומות אלו, ולפיכך כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דסכין שיש בו קתא קבוע במסמרות אינו יכול להכשירו בהגעלה, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) ה&quot;ה בבית יד שנעשה משני חלקים או יש פגם בין היד להסכין, והא דאמרינן בגמ&#x27; דיכול להכשיר סכין שיש בו קתא היינו כשנכנס לתוכו בחוזק ולא היה שם גומות כלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) כתב שנוהגין להקל כשהברזל מחובר בטוב אל הקתא ואין ביניהם סדקים "	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשעושה ליבון קל מדוע אינו אוסר הכלי מחמת המשהו חמץ שבו ויהא צריך ליבון גמור?	"תי&#x27; הגהות חת&quot;ס (לקמן סע&#x27; י&quot;ג) כיון שהחמץ מועט נשרף קודם שיבלע לתוך הכלי"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יד הסכין מתדבק ע&quot;י דבק?	אינו יכול להגעילו במים רותחין שמא יחוס עליו שלא יתקלקל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכוסות של כסף (silver becher)?	"צריכים הגעלה מפני שמשתמש בהם ביין שרף, ולפי&quot;ז אין לחוש מה שיש שחרורית מבחוץ אצל הקישוטים, אמנם יש עוד חשש שיגע בחלה חמה מבחוץ, וגם רוחצים אותם בכיור עם כלי חמץ ולפיכך צריכים ליבון קל, אבל יתכן שיתקלקל היופי ע&quot;י זה וחייס עליו וממילא לא מהני לעשות ליבון קל, וצ&quot;ע (פסק&quot;ת הע&#x27; 94) {ושמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דעדיף שיהיו מיוחדים לפסח, ולענ&quot;ד נראה דיש מקום להקל בהדחה לחוד, חדא דרוב תשמישו בצונן והיכא דא&quot;א להחמיר מותר לסמוך על רוב תשמישו וכמ&quot;ש השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) בשם הבית מאיר, ועוד בפסח אינו משתמש בהם אלא בצונן ואע&quot;פ שאין זה היתר אלא בעראי ולא בקביעות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) מ&quot;מ נראה לר&quot;י באק דהיינו דוקא אם יש חשש שמא ישתמש בו בחמין באכילה אבל כאן אינו משתמש בו בחמין בשאר אכילה}"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סכין שצריך ליבון והגעלה, איזהו יעשה תחילה?	בתחילה יעשה הליבון ואח&quot;כ יעשה ההגעלה, ובדיעבד מהני הליבון אחר הגעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנדן של סכינים?	"הרמ&quot;א הביא ממהרי&quot;ל דאינו יכול להכניס סכינים לתוך נדן של חמץ, ומיהו כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דמהני לפותחה ולגררה היטב (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לקלף הכלי בכלי אומנות?	כתבו האחרונים דזה מהני במקום קליפה אבל לא מהני במקום הגעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) לחם 2) בכלי, שהוסר מעל האש?	"1) אם הוא בתוך תנור אע&quot;פ שהוא גרוף וקטום דינו כעל האש וצריך ליבון, ואם הוציא הלחם חוץ לתנור די בהגעלה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, רע&quot;א) {אע&quot;פ שיש מח&#x27; ראשונים בכלי שהשתמש בה בכלי ראשון על האש אם אפשר להגעילו שלא על האש מ&quot;מ לגבי ליבון פשוט דא&quot;צ ליבון אלא אם השתמש בה על האש ממש}, אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק כ&quot;ז) מחמיר בתולדות אש דצריך ליבון קל [ודוחק לחלק בין כלי שהסיר מן האש לחמץ שהסיר מן האש], ועי&#x27; בשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) דהביא מפמ&quot;ג דקערה שעל תנור גרוף צריך ליבון 2) לכאורה לפי הפמ&quot;ג ורע&quot;א הוי כמו תנור גרוף וצריך ליבון גמור, אבל לפי השע&quot;ת סגי בליבון קל"	סימן תנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשפודין שמשתמשים בהם ע&quot;י אור?	"האיסור והיתר (כלל נ&quot;ח דין י&quot;ז ודין ל&#x27;) ס&quot;ל דחמץ הוי היתרא בלע וסגי בהגעלה, אבל הב&quot;י הביא מרבינו ירוחם דרוב ראשונים ס&quot;ל כהרמב&quot;ן דהוי איסורא בלע [דשם חמץ מקרי איסור אפי&#x27; קודם פסח] וצריך ליבון, ומ&quot;מ בעוד צירופים יש לסמוך על הגעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) [והח&quot;י (ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב דלפעמים חשבינן ליה כאיסורא בלע ולפעמים כהיתרא בלע]"	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מושחין האסכלא בשומן?	"אפ&quot;ה מקרי תשמישן ע&quot;י האור ולא ע&quot;י מים וצריך ליבון (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) ואפי&#x27; לדידן דמקילין במחבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) אם יודע שנצלה עליו בשר עם מלח שלא נבדק מחמץ 2) אם אינו יודע שנצלה עליו חמץ?	1) די בהגעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) 2) לכתחילה צריך ליבון, ובדיעבד אם הגעילו ונשתמש בו אין להחמיר, ובפרט כשהוא אינו בן יומו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב)	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור ליבון?	"איתא בגמ&#x27; ע&quot;ז (ע&quot;ו ע&quot;א) עד שתשיר קליפתן, ובירושלמי איתא שיהו נצוצות מנתזין ממנה, וכתב יפה עינים (ע&quot;ז שם) והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ס תנ&quot;ב) דשיעור אחד הוא, וכן משמע מהטור ושו&quot;ע דרק הביאו הירושלמי דתלוי בנצוצות, והח&quot;י (ס&quot;ק כ&quot;ד) והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) הביאו עד שתסור קליפתו העליונה, אכן יש שיטת רבינו אביגדור דס&quot;ל דליבון הוא כשישים עליה קש וניצוצות ניתזין ממנו שאם היה צריך שהניצוצות ניתזין מהכלי הטירפ&quot;א היתה מתקלקלת לגמרי. ולהלכה, קיי&quot;ל דליבון גמור הוי כשניצוצות מנתזין ממנו, אבל ליבון קל [דהוי במקום הגעלה] הוא כשנשרף קש מצד השני (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) [ואע&quot;פ שהב&quot;י הביא מרדכי דמשמע דסגי אם הגיע ליד סולדת בו משני עבריה, וכן משמע ממג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) וט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;), מ&quot;מ כתב רע&quot;א (לקמן סע&#x27; י&quot;ג) דאינו משמע מרמ&quot;א כאן {אבל מב&quot;י בשם מרדכי משמע דהוא שיטה אחת דאם נשרף הקש מבחוץ הוא סימן דהוי יד סולדת בו מעבר לעבר, ואפשר דמבחוץ הוא מקום שיכול ליגע ואינו יכול ליגע בפנים ולפיכך צריך הקש לבדוק}, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;) כתב דיכול להקל ביד סולדת משני עבריה במקום הגעלה שלא על האש או עירוי כלי ראשון אבל אם צריך הגעלה שעל האש צריך להגיע לנשרף הקש, ולמעשה כתב רשז&quot;א (מנח&quot;ש מהדו&quot;ת סי&#x27; נ&quot;א) דשיטה זו דיד סולדת בו מעבר לעבר הוי צירוף להקל {ומצוי בתנורים כשרוצה להחליפם מבשר לחלב בדרך כלל היה חם כיד סולדת בה לאחר שהוציא המאכל הראשון ממנו}], עי&#x27; בספר מעדני אשר (סי&#x27; קנ&quot;ט) דאינו רוצה לסמוך על השיעור יד סולדת בו כלל, ולמעשה פסק הגר&quot;י בעלסקי זצ&quot;ל (שלחן הלוי ח&quot;א פכ&quot;ד אות כ&quot;ב) דליבון קל הוי אם מפעיל התנור ל-375 לב&#x27; שעות או 450 לשעה וחצי או 550 לשעה, ועי&#x27; בסמוך לגבי ליבון גמור."	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשירין שפודין?	"פסק המחבר דצריך ליבון גמור, ואע&quot;פ שהרמ&quot;א הביא שיש מקילין בליבון קל [דזהו שיטת רבינו אביגדור וגם יש סוברים דחמץ הוי היתרא בלע וסגי בהגעלה לחוד] מ&quot;מ אפי&#x27; הרמ&quot;א מודה דנוהגין להחמיר כהמחבר כל זמן שצריך ליבון מדינא [ואפי&#x27; בדיעבד אין להקל בליבון קל או הגעלה אלא במקום הפסד מרובה ומניעת שמחת יו&quot;ט וגם הוא אינו בן יומו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), ויש מקילין אפי&#x27; בבן יומו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז)], אבל בשאר דברים דמדינא סגי בהגעלה אלא שמחמירים בהם לעשות ליבון [כגון סדקים] סגי בליבון קל (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצובה?	"כתב הרמ&quot;א בשם מהר&quot;י וייל שצריך ליבון מפני שלפעמים נפל עליה עיסה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב), אמנם כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) דודאי סגי בליבון קל דהוא לחומרא בעלמא דמדינא כבר נשרף והלך לה דכל שעה היא על האש, ועוד אפי&#x27; אם יש בה בליעת איסור מ&quot;מ שתי קדירות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה [אבל מטעם זה לחוד לא סגי דכתב הרמ&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ב סע&#x27; ח&#x27;) דלכתחילה יש להחמיר בשתי קדירות הנוגעות זו בזו]. וכן בדיעבד אם נשתמש בה בלא ליבון קל אין לאסור (רע&quot;א, מ&quot;ב שם). ויש עצה מהאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קכ&quot;ד) לכסותה בפח מתכת במקום ליבון."	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בחצובה של בשרי לקדירה של חלב?	"האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ט) ס&quot;ל דכל החומרא של המ&quot;ב הוא דוקא משום חומרא דפסח אבל לגבי שאר איסורים ובשר וחלב א&quot;צ להחמיר כלל, אכן יש מחמירים בחצובות שלנו שהם גדולים ואין האש שולט על הקצוות כ&quot;כ ולכן ראוי להחמיר אפי&#x27; בבשר וחלב (מ&quot;ב דרשו)"	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיסור לח שנבלע לתוך הכלי על האש?	"הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מרמ&quot;ע מפאנו דצריך ליבון, אכן המקור חיים והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קי&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ט, יו&quot;ד סי&#x27; מ&quot;ד ס&quot;ק ד&#x27;) הביא כמה ראיות דאפשר בהגעלה, והחת&quot;ס (יו&quot;ד סי&#x27; קי&quot;א) ס&quot;ל דאפי&#x27; הרמ&quot;ע מפאנו ס&quot;ל דדי בהגעלה"	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין אנו רואים ניצוצות ניתזין?	"הקובץ הלכות (פי&quot;א הע&#x27; ל&quot;ד) בשם ספר מעדני אשר (סי&#x27; קנ&quot;ט) דהביא מספר דרך כוכב (עמ&#x27; 310) בשם ר&#x27; אהרן פפויפר זצ&quot;ל דדיבר עם מומחה גדול וביאר דבזמן חז&quot;ל היו הרבה רווחים בתוך המתכות ונבלע שם אוכל שנעשו פחמים וזהו הגורם לניצוצות, וזהו בערך 650-750 דיגרייס פארינהייט."	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נבלע בחום פחות מכדי ניצוצות ניתזין?	"המנח&quot;י (ח&quot;ג סי&#x27; ס&quot;ו) ס&quot;ל דליבון מהני משום כבולעו כך פולטו וממילא סגי בליבון קל, וכן הוא פשטות המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) {דזה פשוט דלגבי הגעלה סגי בשיעור חום שנבלע בה האיסור ואפשר דסגי אפי&#x27; ביד סולדת בו, חוץ מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) דכתב דלכתחילה נוהגין להכשיר בכלי רותח שעל האש בכל אופן}, אכן האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; ס&#x27;) ס&quot;ל דליבון מהני משום ששורף הבליעות במקומן וזהו דוקא כשניצוצות ניתזין, וכן משמע מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;) והט&quot;ז (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) והש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז), וכן קיי&quot;ל (פסק&quot;ת אות י&quot;ח)"	סימן תנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שהשתמש בו 1) בכלי ראשון 2) בעירוי כלי ראשון 3) בכלי שני?	"1) אם לא היה על האש צריך להכשירו בכלי ראשון וא&quot;צ על האש [אמנם כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) דלכתחילה יהיה על האש המעלה רתיחות], ואם השתמש בה על האש מדינא סגי בכלי ראשון שלא על האש אבל הטור ביו&quot;ד (סי&#x27; קכ&quot;א) ס&quot;ל דצריך להיות על האש דכבולעו כך פולטו [ושאר ראשונים ס&quot;ל דמהני אפי&#x27; שלא על האש], ולמעשה רע&quot;א והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) משמע דמחמירים כהטור, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ז) חושש לזה מעיקר הדין 2) כתבו תוס&#x27; שבת (מ&quot;ב ע&quot;ב) שיש מח&#x27; ראשונים בזה, הרשב&quot;ם ס&quot;ל דעירוי ככלי שני משום תתאה גבר [והא דאמרינן דמבלע כדי קליפה היינו בליעות אבל אינו מבשל כלל], ר&quot;ת ס&quot;ל דעירוי ככלי ראשון ומבשל כולו [והא דאמרינן דרק מבלע כדי קליפה היינו כשנפסק הקילוח], ותוס&#x27; ס&quot;ל דעירוי מבשל כדי קליפה משום תתאה גבר, והר&quot;ן (ריש במה טומנין) הביא שיטת רבינו יונה דס&quot;ל דעירוי ככלי שני מיד שיצאו מדופני הכלי {ולכאורה הא דאמרינן דמבשל כדי קליפה היינו בדבר גוש}, ואנן קיי&quot;ל כתוס&#x27; דמבשל כדי קליפה, וממילא הכשירו הוא לערות עליו חמין, ובלבד שלא יפסיק הקילוח (ח&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א), ואפי&#x27; בדיעבד לא מהני הכשירו ע&quot;י כלי שני (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) [וא&quot;צ לערות עליו ג&#x27; פעמים, ודלא כלבוש (ח&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ט)], וע&quot;ע בדרכ&quot;מ (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דהביא מאיסור והיתר הארוך דאפי&#x27; כלי שמשתמש בו בעירוי נוהגין להגעילו בכלי ראשון 3) מכשירו בכלי שני, אבל בדיעבד אם השתמש בה בלא הכשר כתב המ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק י&quot;א) דיש להקל במקום הפסד מרובה ומניעת שמחת יו&quot;ט ואינו בן יומו, וכמ&quot;ש לעיל (סע&#x27; א&#x27; - ב&#x27;) לגבי כלי חרס"	סימן תנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש חלודה חוץ לכלי?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דאין חוששין לה, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) דאין חוששין שיש שם חמץ בעין, אבל אם יש מקום לחוש שיש שם חמץ בעין בודאי חיישינן (מ&quot;ב שם) {ומכאן משמע דאם חמץ יבש נוגע הקדירה מבחוץ סגי בהגעלה וא&quot;צ ליבון גמור דנחשב כאילו נבלע ע&quot;י חמין, ונראה דאפי&#x27; אם נגע במקום למעלה מהרוטב נחשב כנבלע ע&quot;י חמין דהזיעה ממלא כל הקדירה, ואפשר דה&quot;ה אם הניח ככר על גבי כיסוי הקדירה סגי בהגעלה, וצ&quot;ע למעשה}"	סימן תנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשיר המקום שמחבר כיסוי הכלי להכלי?	א&quot;א לנקרן ולעשות שם הגעלה אלא הוי כסדקים וגומות שבכלי שצריך לעשות שם ליבון [קל] (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)	סימן תנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשיניים תותבות?	"מדינא יש להקל בהם דאין המאכל יד סולדת בו, וגם הוא רק דבר גוש או עירוי כלי ראשון, וגם החמודי דניאל (מובא בפתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ה ס&quot;ק ח*) ס&quot;ל דכדי לבלוע צריך לשהות קצת [אכן מבואר בשעה&quot;צ (סי&#x27; תנ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) דלא קיי&quot;ל כחמודי דניאל], ומ&quot;מ יש מקום להחמיר שלא לאכול חמץ חם תוך כ&quot;ד שעות לזמן איסור אכילה דיש לחוש לדבר חריף ומעשה אכילה הוי כמו דוחקא דסכינא, ואף בזה אפשר להגעילם ע&quot;י שתיית תה חם (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו), ושמעתי מהר&quot;ג מלצר שליט&quot;א כיון דא&quot;א לעשות בהם הגעלה יש להקל ברוב תשמישה באינו בן יומו וכמ&quot;ש השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) בשם הבית מאיר"	סימן תנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-pressure cooker?	"אע&quot;פ שהגיע לחום יותר ממעלה רתיחות אין נפק&quot;מ בזה ואפשר להגעילה בשיעור מעלה רתיחות (חוט שני פסח פ&quot;י ס&quot;ק ח&#x27;) {ולפי המקילים סגי בשיעור יד סולדת בו}"	סימן תנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמין שיוצא מ-faucet?	אע&quot;פ שהוא מחובר ל-boiler אינו נחשב כעירוי כלי ראשון דיש הרבה צנורות שמקררות המים, ומ&quot;מ מהני להכשיר את עצמו (פסק&quot;ת אות כ&quot;ח)	סימן תנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוב תשמישן בעירוי אבל לפעמים משתמשין בה בכלי ראשון?	"המחבר ס&quot;ל כהר&quot;ן והרשב&quot;א [וכן ס&quot;ל דהוא דעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם {ויש לעיין בזה}] דאזלינן בתר רוב תשמישן וסגי בעירוי כלי ראשון, אבל הרמ&quot;א כתב דנוהגין כהראבי&quot;ה דצריך להגעילה בכלי ראשון, אמנם כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ז) דבדיעבד סומכים על המחבר [ודלא כפמ&quot;ג דמחמיר אפי&#x27; בדיעבד (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;)], ועוד כתב הקובץ הלכות (פי&quot;א הע&#x27; ז&#x27;) אם אין דרך תשמישו כלל בכלי ראשון והוא רק חששא בעלמא מתשמיש מועט דלא שכיח בזה לא מחמרינן."	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברא לילך אחר רוב תשמישן?	"הפר&quot;ח הביא מרמ&quot;ע מפאנו דמיירי כשאינו בן יומו וכיון שהוא מדרבנן אזלינן בתר רוב תשמישו (וכ&quot;כ הב&quot;י בשם הרשב&quot;א), וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ו) דההיתר דרוב תשמישו לא מהני אלא כשאינו בן יומו, אמנם אם אח&quot;כ משתמש בה בדבר חריף כתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קי&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו) שאסור מפני שהוא מחליא הבליעות לשבח, וע&quot;ע בדעת תורה למהרש&quot;ם (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ו)."	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם פעם אחת בישל נבילה בקדירה האם אמרינן רוב תשמישן בהיתר?	"ודאי לא, השיטה דרוב תשמישן הוא רק בב&#x27; אופנים להשתמש בהכלי וצריך לידע כיצד להכשירה אבל אם לעולם משתמש בכלי ראשון אין מקום להקל אם פעם אחת בישל בה נבילה (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; קי&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו). ועוד חידש השבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) דהא דאזלינן בתר רוב תשמישו היינו דוקא אם האיסור נבלע בב&#x27; אופנים אז אזלינן בתר רוב אבל אם האיסור רק נבלע ע&quot;י האור ולא השתמש בה כלל בחמין אינו יכול להקל ברוב תשמישו, וכן הוא מפורש בחכמת שלמה (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;א סע&#x27; ב&#x27; בילקוט מפרשים) {וכן משמע קצת ממ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק קנ&quot;ה) דכתב &quot;רוב תשמיש חמץ&quot;, וצ&quot;ע למעשה אם מחמירים בזה}"	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שרוב תשמישן בכלי ראשון אבל לפעמים ע&quot;י אור?	קיי&quot;ל דלכתחילה צריך ליבון, אבל סגי בליבון קל דמדינא יש מקום להקל לילך בתר רוב תשמישן (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), ואם א&quot;א להכלי לסבול ליבון קל הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) ס&quot;ל דאין לה תקנה אבל הבית מאיר מקיל לסמוך על המחבר דסגי בהגעלה (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;א) 	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להכשיר microwave?	"יש מקילין להכשירו ע&quot;י זיעת מים (פר&quot;ח יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, פמ&quot;ג יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ד מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;), וכן נקט המנח&quot;י (ח&quot;ה סי&#x27; כ&#x27; אות ט&quot;ו), וכ&quot;כ ספר הלכות פסח (פט&quot;ז הע&#x27; קנ&quot;ו) בשם ר&#x27; משה זצ&quot;ל, וכן הביא ספר חכמת חיים (סע&#x27; פ&quot;ו) דהרבה מקילין להכשיר מיקרוגל ע&quot;י זיעה [וע&quot;ע בשו&quot;ת מהרש&quot;ם ח&quot;ב סי&#x27; צ&quot;ב) דמחמיר], והשבות יצחק (דיני מיקרוגל פ&quot;ה ס&quot;ק ד&#x27;) הביא בשם ריש&quot;א דמקיל בהיתרא בלע [ואע&quot;פ שלפעמים נופלים שם אוכל ממש מ&quot;מ רוב תשמישן ע&quot;י זיעה וכיון שא&quot;א להכשירה בכלי ראשון יכול לסמוך על המחבר וכמ&quot;ש השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) בשם הבית מאיר (ר&quot;י באק בשם הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א), ויש להוסיף שהאג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; ס&#x27;) משמע דאם יש בה זיעה גדולה מהני כמו הגעלה]"	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשיר כלי שתשמישן בצונן?	"צריך לשפשפו היטב תחילה במים כדי להסיר כל הדבוק עליו ואח&quot;כ שוטפין במים וכמ&quot;ש ביו&quot;ד (סי&#x27; קכ&quot;א) דלא סגי במקוה לחוד (ח&quot;י ס&quot;ק ל&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט)"	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג בכלי שתייה?	נוהגין להגעילם מפני שפעמים משתמשים בהם בחמין (רמ&quot;א), וגם מפני ששורין בהם פתיתי לחם מעת לעת וכבוש כמבושל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה להכשיר כלי גדולה שאינו יכול להכניסה לתוך כלי ראשון שעל האש?	"כתב הרמ&quot;א שיתן עליו אבן מלובן וישפוך עליו רותחין, ואין זה כעירוי כלי ראשון אלא ככלי ראשון ממש שהאבן מלובן אינו מניח המים להצטנן [דלא כב&quot;ח דס&quot;ל דלא מהני אבן מלובן (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) {וצ&quot;ב למה מהני אבן מלובן הרי קיי&quot;ל תתאה גבר ואינו מגעיל אלא כדי קליפה, ואפשר שמטעם זה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ד) דאין להקל ע&quot;י אבן מלובן אלא בכלי שרוב תשמישה בעירוי כלי ראשון וגם בידוע שאינו בן יומו, וכ&quot;כ הביה&quot;ל לקמן סע&#x27; ט&quot;ז}], וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ט) דבזמנינו נוהגין ללבן אבנים קטנים באש הרבה ואז הרתיחות גוברות מאד והם עדיפי מכלי ראשון ומועיל במקום שצריך הגעלה מדינא"	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר כשמכשיר ע&quot;י אבן מלובן?	"צריך ליזהר שמי הרתיחה יגיעו לכל חלקי הכלי (ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב), והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) משמע דס&quot;ל דהאבן עצמו צריך ליגע בכל מקומות הכלי ולפיכך מחמיר בכלי שיש בה כפתורים ופרחים, אמנם המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ג ושעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ו ע&quot;פ המחה&quot;ש) ביאר כוונת המג&quot;א דקאי על המי רתיחה וכמ&quot;ש הט&quot;ז, וממילא כלי שיש בה אוגנים ובליטות שלא יגיעו שם מי הרתיחה לא יכשיר באבן מלובן אלא בכלי ראשון ממש, וקיי&quot;ל דיכול לאחוז האבן מלובן סמוך להכלי וכמ&quot;ש הדרישה (סי&#x27; תנ&quot;ב), וכתבו הפוסקים דאם הכלי על מדרון בתחילה ישפוך הרותחים על חלק שלמטה ואח&quot;כ ישפוך על חלק שלמעלה (פסק&quot;ת אות ל&quot;א)"	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשירים שלחנות וספסלים?	"ינגבם תחילה ואח&quot;כ יתן עליהם אבן מלובן (ח&quot;י ס&quot;ק ל&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;) {וצ&quot;ב מה מהני אבן מלובן יותר מעירוי כלי ראשון הרי אפי&#x27; אם נפל עליו דבר גוש מ&quot;מ תתאה גבר ואינו נבלע אלא כדי קליפה, וכפשוטו י&quot;ל דנבלע בחוזק טפי ע&quot;י דבר גוש וכלי ראשון ולפיכך צריך אבן מלובן וכמ&quot;ש החילוק בין בליעות ע&quot;י אור לבליעות ע&quot;י בישול [וצ&quot;ב דאנן קיי&quot;ל כמ&quot;ד דהוא ככלי ראשון ורק בולע כדי קליפה משום תתאה גבר אבל הבליעות הם בליעות גמורות, ועוד קשה דלא מצינו חילוק בחוזק הבליעות והא דמצינו חילוק בע&quot;י אור וע&quot;י בישול היינו דליבון בוער הבליעות ואינו מפליט הבליעות (עי&#x27; קה&quot;י שבת סי&#x27; כ&quot;ד)], ויותר נראה לפרש דיש שיטת רבינו יונה (מובא בר&quot;ן ריש פרק במה טומנין) דס&quot;ל דעירוי ככלי שני מיד שיצאו מדופני הכלי, ומצי למימר דהא דאיצטריך תתאה גבר היינו לדבר גוש, ולפי&quot;ז עירוי כלי ראשון אינו מבשל כלל ורק אם נבלע ע&quot;י דבר גוש בולע כדי קליפה ועל כן צריך אבן מלובן לחוש לשיטת רבינו יונה [והקשה ר&quot;י באק ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שי&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;ד) דעירוי כלי ראשון אוסר כדי קליפה ואפי&#x27; בדיעבד לא סמכינן על רבינו יונה דאינו מבשל, ש&quot;מ דקיי&quot;ל דאפי&#x27; עירוי מבשל כדי קליפה], ושמעתי עוד מהלך דהמר&quot;י ווייל מיירי בפשטיד&quot;א דנתחמם ע&quot;י האור ובזה מפליט יותר מדבר שנתחמם ע&quot;י חמין, וכן ראינו חילוק זה ביו&quot;ד (ס&quot;ס צ&quot;ב), אבל ממ&quot;ב אינו משמע כן דכתב (לקמן ס&quot;ק קי&quot;ד) דהפשטיד&quot;א הוי כאילו נשתמש בכלי ראשון}"	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מחמם המים שבתוך כלי ע&quot;י electric coil?	"{הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א ס&quot;ל דאמרינן הדפנות מקררות ואינו ככלי ראשון, וה&quot;ה במרק שנתחמם ע&quot;י microwave, וכן המים שב-dishwasher, ולולי דבריו הייתי אומר דיש חילוק גדול ביניהם דבשלמא באבן מלובן הוא מקרר והולך [וכ&quot;כ שו&quot;ת בית שלמה יו&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;ב] משא&quot;כ בכל הני דברים הם מתחממים והולכים ואדרבה הם מתגברים על הדפנות דתמיד הם מוסיפים ומתחממים}"	סימן תנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים העשויות מקרן (ivory)?	"הבעל המנהיג חושש שנתקלקלים ע&quot;י חמין וא&quot;א להגעילן, והב&quot;י הביא שיש חולקים עליו, ולמעשה פסק המחבר יש מי שאומר שאינו יכול להגעילן, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ד) אפי&#x27; אם רק הקתא עשוי מקרן, אכן כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&#x27;) דזהו רק חומרא ובדיעבד מהני בהו הגעלה"	סימן תנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפערי&quot;ל מוטע&quot;ר?	הם קשים מאד ואינם מתקלקלים ע&quot;י חמין ואפשר להגעילן (באה&quot;ט ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה)	סימן תנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בכלי עץ 2) בכלי אבן וכלי גללים 3) בכלי עצם 4) בכלי עור?	1) הוי ככלי מתכת, ודוקא כשהוא חלק בלי סדקים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו) 2) הר&quot;י מסימפונ&quot;ו ס&quot;ל דסגי בשטיפה, רב האי גאון ס&quot;ל דהוו ככלי חרס דצריכים ליבון, אבל הרי&quot;ף ושאר ראשונים ס&quot;ל דהוי ככלי מתכת, וכן קיי&quot;ל [המחבר כתב הכי בכלי אבן, והח&quot;י (ס&quot;ק ל&quot;ו) וביה&quot;ל (ד&quot;ה ואחד) בכלי גללים] 3) המרדכי בשם האו&quot;ז והר&quot;י מפארי&quot;ש רצו להקל בה דאינה בולעת כלל, אבל בסוף החמירו (ב&quot;י), וכן פסק הרמ&quot;א להחמיר דהוי כמתכת, חוץ מקרן דחייס שמא יפקע (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו) 4) ה&quot;נ מהני בהו הגעלה (פמ&quot;ג מש&quot;ז סוף הסימן)	סימן תנא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור דכלי עצם ככלי מתכת?	"הב&quot;י הביא ממרדכי דדרשינן וכל מעשה עזים להביא הקרנים וטלפים ועצמות וכתיב תתחטאו (חולין כ&quot;ה ע&quot;ב), וצ&quot;ע דפסוק זה מיירי בטומאה ולא בגיעולי נכרים, ותי&#x27; החכמת שלמה דכל כלי שאינו בולע אינו מקבל טומאה ואם ראינו שכלים אלו מקבלים טומאה ש&quot;מ שהם בולעים, והביא ראיה לזה מגמ&#x27; שבת (ט&quot;ז ע&quot;ב) דיליף דכלי מתכות מקבלים טומאה מדאורייתא מדכתיב אך זהב וגו&#x27; והתם מיירי בגיעולי נכרים ולא בטומאה וטהרה, אלא ש&quot;מ דאם הכלי בולע גם מקבל טומאה [אכן, יכול לדחות הראיה ע&quot;פ המשנה אחרונה (כלים פי&quot;א) דילפינן מסיפא דקרא דכתיב במי נדה תתחטאו ש&quot;מ דמיירי לענין טומאה ג&quot;כ, ועוד דחה ר&quot;י באק ע&quot;פ תוס&#x27; שבת (נ&quot;ח ע&quot;ב) לגבי הלימוד בכלי שעשוי להשמיע קול דילפינן מפסוק בגיעולי נכרים, ופירשו תוס&#x27; דדרשינן &quot;דבר&quot; אם אינו ענין לזה תנהו לענין אחר, ש&quot;מ דילפינן מפרשת גיעולי נכרים לענין טומאה אבל ליכא ראיה למילף מטומאה לגיעולי נכרים]"	סימן תנא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להגעיל כלי כסף עם שאר כלים?	"הראבי&quot;ה מחמיר דכלי כסף אינם בולעים כ&quot;כ ואם מגעילם עם שאר כלים יבלעו המי הגעלה [וה&quot;ה עוד ציורים כעין זה], אכן כתב הטור דמבואר לקמן (סי&#x27; תנ&quot;ב) דאין לחוש לזה לפי מה שנוהגין להגעיל קודם שעה חמישית וא&quot;כ הוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט בהיתרא"	סימן תנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להכשיר סלים שמולחים בהם בשר?	"הראבי&quot;ה ס&quot;ל דצריכים הגעלה מפני שפעמים נופלים חיטין על הנסרים [וסגי בעירוי כלי ראשון מפני שאין משתמשים בהם חמץ כל השנה (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א), ודלא כפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ס תנ&quot;ב)], אבל הספר התרומה מקיל דאחזוקי איסורא לא מחזקינן (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;), והמחבר מכריע להקל אבל הרמ&quot;א מכריע להחמיר לכתחילה לעשות הגעלה או לקנות סלים חדשים אבל בדיעבד מותר אפי&#x27; אם נבלע בו חמץ דקיי&quot;ל דאין המלח מפליט מה שבלוע בתוך הכלי (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א), והט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ו) ס&quot;ל כהמהרי&quot;ל דחושש לחמץ בעין בתוך הנקבים ולא מהני בהו הגעלה"	סימן תנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחבת?	"הרא&quot;ש הביא שהראבי&quot;ה שמע לאחר פטירת אביו רבינו יואל שהוא סבר שצריך ליבון מפני שפעמים השמן מתייבש ונאפה מה שבתוכה בלא שמן [ומיעוט המצוי הוא (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב)], אבל הראבי&quot;ה עצמו חולק עליו דהוי כמו שאר יורות דאע&quot;פ שלפעמים מתייבש אפ&quot;ה מכשירם בהגעלה דלא מקרי תשמישן ע&quot;י אור דעדיין יש לחלוחית משקה שם (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג), ולמעשה המחבר מקיל כהראבי&quot;ה לגבי פסח, והרמ&quot;א מחמיר לכתחילה שיעשה ליבון קל, והפר&quot;ח ס&quot;ל דצריך ליבון [גמור] מדינא (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז), והחיי&quot;א ס&quot;ל דרוב הפוסקים ס&quot;ל דצריך ליבון, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה מותרת) כהרמ&quot;א דלכתחילה יעשה ליבון אבל בדיעבד מותר בהגעלה וא&quot;צ להטריח ללבנה אח&quot;כ (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ג) [ודלא כחיי&quot;א], ולגבי שאר איסורים מבואר בשו&quot;ע יו&quot;ד (סי&#x27; קכ&quot;א סע&#x27; ד&#x27;) דיש להחמיר לעשות ליבון, וכ&quot;כ הביה&quot;ל (ד&quot;ה מותרת) בשם הרשב&quot;א"	סימן תנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טיגנו ע&quot;י שומן?	"הפמ&quot;ג רצה להחמיר דאין זה כשמן והוי כתשמישו ע&quot;י אור וצריך ליבון [וכ&quot;ש בחלב חי של איסור שצריך ליבון וכשיטת רמ&quot;ע מאפנו המובא בש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;)], אבל מבואר ממג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) ושאר הפוסקים דשומן הוי כמו שמן ולפי המחבר סגי בהגעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד) {ומכאן ליכא ראיה לגבי הרמ&quot;ע מפאנו דהתם גרע טפי דהחלב חי הוי של איסור, ומ&quot;מ כתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קי&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ט) דמבואר מראשונים דלא כרמ&quot;ע}"	סימן תנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באגנות שאופים בהם עוגות בעין?	"בודאי צריכים ליבון אפי&#x27; אם מושחין מעט שומן עליהם (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה) {ומשמע דס&quot;ל כהגר&quot;ז (סע&#x27; ל&quot;ו) דצריך להיות רוחשת בשמן, ודלא ככה&quot;ח (ס&quot;ק ע&#x27;) דס&quot;ל דכל זמן שהוא טופח ע&quot;מ להטפיח נחשב כטיגון}, וממילא teflon קדירות צריכים ליבון וא&quot;א ללבנם דחייס עלייהו שלא תתקלקלו (פסק&quot;ת אות ל&quot;ז)"	סימן תנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי ארוכה?	"יכול לעשות הגעלה על כל חצי הכלי בפנ&quot;ע, ומה שנשאר באמצע יעשה ליבון (טור, שו&quot;ע) [דאמרינן חם מקצת חם כולו רק לגבי איסור ולא לגבי הכשירו (ב&quot;י), עי&#x27; בסמוך]"	סימן תנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להכשיר ידות הכלים?	"לכתחילה צריך להכשיר הידות [וכתב הרמ&quot;א דסגי בעירוי כלי ראשון], ובדיעבד אם כבר נשתמש בהם אין לאסור המאכל קודם שיגעיל הידות (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) מקיל בשעת הדחק להשתמש בה לכתחילה בלא הגעלה [וממילא אם היד עשוי ממין שאינו יכול להכשיר לכתחילה אין להשתמש בכלי זה לפסח (חוט שני פסח פ&quot;י ס&quot;ק י&quot;ג), אכן הקובץ הלכות (פי&quot;א הע&#x27; ח&#x27;) מקיל ביד פלסטיק דאפשר להגעילו דהכא הוא חשש בעלמא שניתז עליה חמץ]"	סימן תנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קבלו הידות בליעות של איסור?	"1) בכלי מתכות אמרינן חם מקצת חם כולו (רשב&quot;א בתורת הבית, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח) {והיינו אפי&#x27; אם היד צונן}&lt;br&gt;2) בעץ פרור חיישינן שמא הדיחם בכלי ראשון וקבלו טעם חמץ (ב&quot;ח, מ&quot;ב שם) {וצ&quot;ל דזהו חשש בעלמא ואינו חשש אמיתי דאל&quot;כ למה מהני עירוי}&lt;br&gt;3) במחבת חיישינן לניצוצות (מ&quot;ב שם)"	סימן תנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדינא, למה מהני רק להגעיל גוף הכלי?	"לגבי עץ פרור ומחבת לא חיישינן להאי חששות בדיעבד (ח&quot;י ס&quot;ק מ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט), ולגבי כלי מתכות דאמרינן חם מקצת חם כולו יש בזה ג&#x27; מהלכים:&lt;br&gt;1) הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז) ס&quot;ל כמהר&quot;ם מ&quot;ץ דמדינא אמרינן דלא נאסר היד מחמת חם מקצת חם כולו, וכן מצינו ביו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ד סע&#x27; א&#x27; דלא קיי&quot;ל כרבינו פרץ דס&quot;ל דאמרינן חם מקצת חם כולו&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) ס&quot;ל דאם מגעיל רק גוף הכלי רק גוף הכלי הוכשר ומותר להשתמש בו אבל לא ישתמש ביד הכלי, וכן הוא שיטת בית הלל (מובא בפתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;)&lt;br&gt;3) הגר&quot;א (ס&quot;ק מ&#x27;) פי&#x27; דמהני משום כבולעו כך פולטו וכל הבליעות שביד פולטות ע&quot;י הגעלה בגוף הכלי, וכ&quot;כ הפנים מאירות (מובא בפתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;), וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ט) [ותמה עליו החלקת בנימין א&quot;כ אם תחב הכף של איסור לתוך הקדירה לישער כנגד כל הכף ולא רק כנגד מה שתחוב לתוך הקדירה והרי קיי&quot;ל (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ד סע&#x27; א&#x27;) דרק משערין כנגד מה שנתחב בתבשיל {ויש לדחות שבתחילה הבליעות נכנסות רק לחלק הכף שבתוך הקדירה ורק אח&quot;כ מתפשטות ליד הכף, אבל עדיין צ&quot;ב למה לא נכנסות עוד בליעות לתוך הכף, ועוד י&quot;ל דמבואר לקמן דרק כדי קליפה נכנסות לתוך הידות}], וכל זה רק לגבי הגעלה אבל אם עשה ליבון להסכין לא מהני להכשיר היד אפי&#x27; בדיעבד דליבון רק שורף הבליעות במקומו (ש&quot;ך יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז) [ועי&#x27; מש&quot;כ למעלה שיש בזה מח&#x27; בין המנח&quot;י והאג&quot;מ]"	סימן תנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם תחב יד הכלי לתוך המאכל 1) ורק הגעיל גוף הכלי 2) לא הגעיל כלל?	1) קיי&quot;ל כהגר&quot;א דבדיעבד מהני הגעלה על גוף הכלי דכבולעו כך פולטו ומותר לאכול המאכל (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט), וכ&quot;ש דלפי הש&quot;ך מותר [ודלא כהמג&quot;א דס&quot;ל דאסור] 2) קיי&quot;ל כהגר&quot;א דאסור לאכול המאכל (מ&quot;ב שם), וכ&quot;ש דלפי המג&quot;א דאסור [ודלא כהש&quot;ך דס&quot;ל דמותר]	סימן תנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא יודע שנשתמשו הידות בחמין?	"פשוט דלכו&quot;ע לא מהני הגעלה על גוף הכלי [והט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ז) מחמיר אפי&#x27; בסכינים דמסתמא השתמש בה בחמין, אכן הח&quot;י (ס&quot;ק מ&#x27;) מקיל, והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) מחמיר בכפות וסכינים] (גר&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט), ואם השתמש בה בכלי ראשון אפי&#x27; עירוי לא מהני אלא צריך הגעלה ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א)"	סימן תנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מהני לעשות עירוי לידות הכלים?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) פי&#x27; מפני שהלכה בליעה מצד זה לצד זה [והקשה ר&quot;י צוקער שליט&quot;א הרי קיי&quot;ל דעירוי מבשל כדי קליפה וא&quot;כ איך מהני להכשיר כל עובי היד {ויש לדחות דע&quot;י חם מקצת חם כולו נתפשט הבליעות רק בקליפה חיצונה של היד}], ומהלך של המג&quot;א אינו מוזכר במ&quot;ב&lt;br&gt;2) הגר&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ב) הביא מדרכ&quot;מ (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א) בשם איסור והיתר מפני שנוגעין בה כל השנה בידים מלוכלכות (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א) {וצ&quot;ב מה ענין זה אצל עירוי}&lt;br&gt;3) המאמ&quot;ר כתב דהוא חשש שניתוז ניצוצות עליה (מ&quot;ב שם)"	סימן תנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביד המחובר להכלי ע&quot;י מסמרים?	"כתב רע&quot;א דהוי כב&#x27; כלים ואינו מפעפע מזה לזה, וכן נקט החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ל) והמנח&quot;י (ח&quot;ה סי&#x27; פ&quot;א אות י&quot;א) וריש&quot;א (קובץ תשובות ח&quot;ג סי&#x27; פ&quot;א), אכן כתב תשובת רדב&quot;ז (ח&quot;ו סי&#x27; ב&#x27; אלפים ש&quot;ח) דנוהגין להחמיר, וכן נקט החוט שני (פסח פ&quot;י ס&quot;ק י&quot;ג). ופשוט דכל זה לגבי חם מקצת חם כולו אבל לכו&quot;ע אינו גרוע מיד של כלי עץ דלעולם יש חשש שניתז עליו (עי&#x27; פסק&quot;ת אות מ&#x27;)"	סימן תנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם נאמן לומר שהלחם חם רק נגע בחלק אחד של הסכין?	"מבואר בסי&#x27; צ&quot;ד דנאמן לומר שלא נגע ביד הסכין אבל לגבי להב הסכין הט&quot;ז הביא ממהרש&quot;ל דאינו נאמן דאין דרך בני אדם להקפיד על זה אבל הש&quot;ך מקיל."	סימן תנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החשש בכלי שיש עליו טלאי?	"הב&quot;י הביא הרשב&quot;א שיש חשש חמץ בעין תחת הטלאי [ודלא כמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) דס&quot;ל דהרשב&quot;א ג&quot;כ חושש לבליעות (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ה)], אבל הרא&quot;ש (מובא בב&quot;י ביו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א) ס&quot;ל דחיישינן לבליעות שתחת הטלאי והטלאי מפסיק ואינם יוצאים ע&quot;י הגעלה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ה) הביא השתי דעות והכריע (ס&quot;ק ע&quot;ו) להקל כשאינו בן יומו [אבל לעיל (ס&quot;ק כ&quot;ב) בחלודה סותם לגמרי כסברת הרשב&quot;א דחיישינן לבעין לחוד]"	סימן תנא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הטלאי על צד החיצון של הכלי?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ב) דאינו מזיק וכמ&quot;ש במ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק מ&quot;ג) דלא חיישינן לחמץ בעין מחוץ לכלי [וכן לגבי בליעות לא חיישינן שנבלעו מחוץ לכלי (מ&quot;ב עו&quot;ה)]	סימן תנא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הטילו הטלאי על כלי חדש?	"כתב המחבר דסגי בהגעלה לחוד דכבולעו כך פולטו דלא חיישינן לחמץ בעין או לבליעות [ודלא כב&quot;י בשם המרדכי דהזכיר סברא לחוש שמא נדבק בחוזק ואח&quot;כ בפסח ירפה הדיבוק, ודלא כמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) דס&quot;ל דצריך ליבון קל (ח&quot;י ס&quot;ק מ&quot;ב, ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ד)], אמנם אם יש סדקים סביב בטלאי בודאי יש לחוש לחמץ בעין וצריך לנקרו היטב או לעשות ליבון [קל] לעיכובא (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ד)"	סימן תנא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הטילו הטלאי על כלי ישן?	"לפי רשב&quot;א יש חשש חמץ בעין וצריך להסירה או לעשות ליבון קל [והחיי&quot;א מחמיר דצריך ליבון גמור (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ח), ואם היה נקי מקודם שנתן עליה הטלאי די בהגעלה (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ה)], ולפי הרא&quot;ש צריך ליבון גמור להוציא כל הבליעות דרך הטלאי [ואפי&#x27; אם היה נקי מקודם שנתן עליה הטלאי (שעה&quot;צ שם)], ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ט) להקל בליבון קל באינו בן יומו דיש הרבה פוסקים כהרשב&quot;א"	סימן תנא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק כיצד הטלאי מחובר להכלי?	כל זה מיירי בטלאי המחוברת ע&quot;י מסמרים אבל אם מדובק ע&quot;י חום אין לחוש לכלום דע&quot;י החום נשרף הבעין שתחתיו ואח&quot;כ כשעושה הגעלה מפליט כל הבליעות ואין הטלאי מפסיק כלום (ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ח, ח&quot;י ס&quot;ק מ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ו)	סימן תנא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי ישן שחיפהו בבדיל ע&quot;י עכו&quot;ם 1) לגבי הכשר כלים 2) לגבי טבילת כלים?	"1) מדינא היתוך הבדיל מהני לו כליבון קל [והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) כתב דמהני כל זמן שהגיע ליד סולדת בו מעבר לעבר, והשיג עליו רע&quot;א (ופמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז) דמבואר ברמ&quot;א לעיל (סע&#x27; ד&#x27;) דצריך כדי שהקש נשרף, ועי&#x27; מש&quot;כ שם], ומ&quot;מ כיון שלפעמים האומנים עושין הכי במהירות ואינו עולה על כל הכלי לכתחילה יש להחמיר לעשות הגעלה, אבל בדיעבד אם לא עשה הגעלה אינו אוסר התבשיל ובפרט כשאינו בן יומו (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז), והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ה) מקיל דא&quot;צ לעשות אפי&#x27; הגעלה [אבל כלי שצריך ליבון בודאי צריך ליבון גמור תחילה, ואפי&#x27; בדיעבד צ&quot;ע (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז)] 2) צריך טבילה בלא ברכה (מ&quot;ב שם) [ואם חיפהו בחוץ ובפנים צריך טבילה בברכה (מחה&quot;ש בשם פר&quot;ח יו&quot;ד סי&#x27; ק&quot;כ)]"	סימן תנא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באומנים שרושמים שמם 1) בגוף הכלי 2) בטלאי שעל הכלי?	"1) הוי כגוף הכלי שאם אפשר לנקרן מהני הגעלה אפי&#x27; אם נעשו בכלי ישן, ואם לאו צריך ליבון קל (ביה&quot;ל ד&quot;ה מאחר) 2) כיון שנעשו בכלי חדש מהני בה לנקרן היטב ואז סגי בהגעלה (רמ&quot;א), ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) כיון שקשה לנקרן היטב עדיף טפי לעשות ליבון (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט) [ואם היו רושמים על כלי ישן בכל אופן היו צריכים לעשות ליבון משום החשש בעין ובליעות וכמ&quot;ש למעלה]"	סימן תנא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשירין כיסוי של ברזל?	"אם משתמש בה על גבי קדירה צריך הגעלה מחמת הזיעה [ולא מהני עירוי כלי ראשון (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;א)], ואם אפו עליו בצק צריך ליבון (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&#x27;)"	סימן תנא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם השתמש בכיסוי של חמץ 1) בן יומו 2) אינו בן יומו?	"1) אם ליכא ששים אסור בכל אופן מחמת הזיעה [וכ&quot;ש אם יש חשש שנגע בגוף הכיסוי ממש (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ו)], ואם איכא ששים כנגדו יש להקל בדיעבד בערב פסח (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב) 2) בכיסוי קדירה יש מנהג הרמ&quot;א ביו&quot;ד (ס&quot;ס צ&quot;ג) דמחמיר אפי&#x27; באינו בן יומו להחשיבו כבן יומו, אמנם כתב הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ג ס&quot;ק ד&#x27;) דבשעת הדחק יש להקל [וה&quot;ה בכלי רחב או אם יש נקב למעלה], ולפי&quot;ז בשעת הדחק יש להקל מערב פסח או אפי&#x27; בפסח בג&#x27; צדדין להקל כגון ריח, משהו, ונותן טעם לפגם (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ט, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ז) [והיינו לדידן דמחמירים בפסח באינו בן יומו אבל לפי המחבר (לעיל סי&#x27; תמ&quot;ז סע&#x27; י&#x27;) הכא מיירי בכיסוי בן יומו או באינו הודח (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ח)], והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ז) מקיל אם לא השתמש בהכיסוי לזמן הרבה והיה יבש לגמרי {וצ&quot;ב}"	סימן תנא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזכר מיד והסירו מעל הקדירה 1) וראה שהוא יבש 2) ויש חשש שהתחיל להזיע?	"1) התבשיל מותר והקדירה מותר דאין איסור יוצא מכלי לכלי בלא רוטב (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ד) [ובפרט בכיסוי שאינו בן יומו דאז פשוט דמותר אפי&#x27; להעולת שבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ט)] 2) אם יש חשש שהזיעה הגיע ליד סולדת אז התבשיל והקדירה אסורין (מ&quot;ב שם)"	סימן תנא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי של ברזל של חררה הנאפית בתנור?	"כתב הטור שצריך ליבון גמור [דלא כרבינו ירוחם דס&quot;ל דסגי בליבון קל (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ה)] מפני ב&#x27; טעמים, א&#x27; כי ברוב פעמים החררה נוגעת בו, ב&#x27; שהוא מזיע מהבל החררה שתחתיו, וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ל&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;ה) רק הביא טעם א&#x27; {ויש שרוצים לדייק שהמ&quot;ב ס&quot;ל דליכא זיעה מאוכלים, ויש לדחות דחדא מתרוייהו נקט}, ומ&quot;מ כתב הבית מאיר (סי&#x27; תס&quot;א) דהא דאמרינן דיש זיעה באוכלים היינו דוקא כשהוא קרוב מאד להפת אבל כשהוא מרוחק ליכא זיעה, וכ&quot;כ היד יהודה (יו&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ז), וכן נקטו האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; מ&#x27; וסי&#x27; נ&quot;ט) והמנחת שלמה (ח&quot;ב סי&#x27; ס&quot;ז), ועי&#x27; בשעה&quot;צ לקמן (ס&quot;ק קע&quot;ט - ק&quot;פ). והא דהביא הפתח&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) בשם הפמ&quot;ג דאין זיעה באוכלים, הפמ&quot;ג עצמו כאן (א&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;) מחמיר (פסקים ותשובות מילואים אות ט&#x27;)."	סימן תנא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכיסוי אינו בן יומו?	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק ק&#x27;) רצה להקל בליבון קל אבל מצא פמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דאינו מקיל אלא בהפסד מרובה, וכ&quot;כ המ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן תנא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשירין מדוכה שמדכין בה חמץ ודברים חריפים?	"רש&quot;י ור&quot;ת ס&quot;ל דלא מהני בהו הגעלה אלא צריך ליבון [והב&quot;י הביא מתרוה&quot;ד דלכתחילה צריך ליבון גמור אבל אם חושש שיפקע סגי בליבון קל], אבל הר&quot;י והרא&quot;ש ס&quot;ל דמהני בהו הגעלה. ולהלכה, המחבר מקיל בהגעלה אבל הרמ&quot;א הביא דיש מחמירים לעשות ליבון אבל סגי בליבון קל, וכן נוהגין לכתחילה, ומיהו במדוכות של עץ דא&quot;א בליבון די בהגעלה לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&#x27;), ואם יש בה גומות צריך לקלפו תחילה בכלי אומנות ואח&quot;כ יעשה הגעלה דהבליעה הולך מעבר לעבר ולא סגי בקילוף לחוד (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;א)"	סימן תנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה במדוכה גדולה דא&quot;א להגעילה?	"המחבר הביא מרבינו ירוחם דימלאהו במים רותחים [והוי כלי שני] ואח&quot;כ ישליך לתוכה אבן מלובן ועולה הרתיחה בכל שפתה, ומיהו עצה זו אינו אלא כשאינו יכול להגעילה כרגילה דהפר&quot;ח ס&quot;ל דאינו ממש ככלי ראשון והוי קולה דוקא במדוכה דתשמישה בצונן (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז), וכעין זה מצינו לעיל (סע&#x27; ו&#x27;) בקערות שמשתמש בהם על האש דאמרינן דיכול להקל באבן מלובנת דדוקא ברוב תשמישה בעירוי וגם אינן בני יומן (ביה&quot;ל ד&quot;ה דכל) {אבל כאן במדוכה יכול להקל אפי&#x27; בבן יומו} [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ח) דעצה זו להשליך לתוכה אבן רותחת עדיף מכלי ראשון] "	סימן תנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במדוכה של שאר ימות השנה?	אם דכה בה איסור סגי בהגעלה דאין דרכה לדוך בה דבר חריף (ח&quot;י ס&quot;ק מ&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ט)	סימן תנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במדוכות קטנות שלנו 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) כתבו האחרונים דאין דרכן לדוך בה חמץ רק כרכום ונעגעליך אלא שיש לחוש שמא דכה בה חמץ פעם אחת וצריך לכתחילה הגעלה [ולמצוה מן המובחר ידוך הכל קודם פסח שמא באמת צריך ליבון והבליעה אוסר משהו] (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;א, ח&quot;י ס&quot;ק מ&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&#x27;) 2) אפי&#x27; אם לא הגעיל כלל ודכו ביו&quot;ט ונתנו הבשמים לתוך התבשיל מותר לאכול התבשיל, ובפרט במדוכה שאינו בן יומו (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&#x27;) [ואע&quot;פ שהמג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) מסתפק בדבר מ&quot;מ כיון שהוא אינו בן יומו וגם ספק אם היה כלל משהו חמץ אין להחמיר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ק&quot;ז)]"	סימן תנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חותך דבר חריף בסכין של בשר ואח&quot;כ חותך בה בסכין פרווה?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק צ&#x27;) הביא המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) דעושה הסכין שני בשרי, וגם הביא החיי&quot;א דמבואר כוותיה דס&quot;ל דאם חותך בצלים בסכין של חמץ ואח&quot;כ חותכם בהאק מעסער נעשה של חמץ ואוסר אפי&#x27; בדיעבד, אכן ידוע שיטת האבן העוזר (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) דס&quot;ל דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהיתרא [דס&quot;ל דהדבר חריף הוי כטעם ראשון וסכין שני הוי כטעם שני], ועוד הקשה החוו&quot;ד (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ו ס&quot;ק ו&#x27;) הרי אין בליעה יכולה להיבלע בכלי בלא רוטב וא&quot;כ אין הבליעה יכולה להיבלע בסכין שני [ומחמת קושיא זאת אוקמיה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ל&quot;א) דמיירי כשנטחן דק דק והוי כקמח ודבר לח], ועוד יש מקילין כשאינו בן יומו דיש מח&#x27; אם דוקא חלתית מחליא לשבח, ולמעשה אע&quot;פ שיש מחמירים כהמג&quot;א ומ&quot;ב {ומסתימת דבריהם משמע דמחמירים אפי&#x27; כשאינו בן יומו} הרבה מקילין כהאבן העוזר "	סימן תנא סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדף ועריבה שלשין ועורכים בה כל השנה?	"המרדכי כתב דסגי בעירוי כלי ראשון אבל ההגהות מיימוניות והטור ס&quot;ל דצריכים הגעלה כיון שמשתמשים בהם כל השנה [ולפרקים סגי בעירוי כלי ראשון (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ב), ואם הם גדולים צריכים אבן מלובן (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ג) {ומקילין באבן מלובן אע&quot;פ שהוא בן יומו מפני שתשמישה בצונן ואינו בולע יותר מכדי קליפה}], וכן פסק המחבר, אבל הב&quot;י הביא מכל בו דנוהגין שלא להשתמש בהם כלל מפני שא&quot;א לגרדן ולנקותן יפה יפה, וכ&quot;כ הרמ&quot;א ומ&quot;ב (ס&quot;ק צ&quot;ד), והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ג) עוד טעם להחמיר מפני שחוששין להשיטה דבעי ליבון [ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ק&quot;י) למה השיא המג&quot;א טעם אחר מעצמו, וכבר כתב הרמ&quot;א (לעיל סע&#x27; ט&quot;ז) דאם א&quot;א לעשות ליבון קל מותר לסמוך על הגעלה], ואם רק משתמשים בהם לפרקים נוהגין לסמוך על הגעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ה) {וצ&quot;ב דהמ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק צ&quot;ב) כתב דסגי בעירוי, וי&quot;ל דהתם מיירי מדינא וכאן מיירי לאחר המנהג להחמיר, ולא נראה לר&quot;י באק דהמנהג להחמיר הוא לחוש לבעין ואין זה שייך לפרקים}"	סימן תנא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בהם ע&quot;י קילוף והגעלה?	הרמ&quot;א כתב דלא מהני קילוף לחוד, אבל קילוף עם הגעלה הפמ&quot;ג מסתפק בה, והלבוש מחמיר בה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה והמנהג) הכריע להקל אם נעשה בחתיכה אחת [והא דכתב התרוה&quot;ד להחמיר היינו בדבר שתשמישו ע&quot;י אור כגון מרדה]	סימן תנא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לעשות הגעלה לחביות המחזיקים משקה חמץ 1) בחביות העשויין מחתיכה אחת 2) בחביות העשויין מנסרים הרבה?	"1) אינו יכול להגעילם אלא אם יחזיקו בהם מים איזה זמן מתחילה להעביר החמץ הדבוק בהם ואח&quot;כ ינקה אותם היטב קודם הגעלה [וה&quot;ה בכלים שמחזיקים בהם קמח כל השנה] (ט&quot;ז ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ד) 2) כתב החיי&quot;א דא&quot;א להגעילם אפי&#x27; אם שורה בהם מים מתחילה (מ&quot;ב שם) [ואם מחזיקים קמח אפשר שיש להקל אם שורה בהם מים מתחילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק קי&quot;ג)]"	סימן תנא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לפרוס מפה על הדף 1) עם הגעלה 2) בלא הגעלה?	"1) מותר ליתן עליו מצה חמה [ודוקא בשל נסר אחד (שעה&quot;צ ס&quot;ק קי&quot;ד)], אבל לא ילוש עליה דחיישינן להמחמירים לעיל (סע&#x27; ט&quot;ז) דס&quot;ל דצריך ליבון (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ו) 2) הגר&quot;ז מקיל להניח עליו מצה צוננת, אבל הא&quot;ר מחמיר אף בזה (מ&quot;ב שם)"	סימן תנא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדף של מתכת?	"הח&quot;י (ס&quot;ק נ&#x27;) ועוד אחרונים מקילים בהגעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ז), והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה בפסח) הרי יש סוברים דצריך ליבון וכמ&quot;ש לעיל (סע&#x27; ט&quot;ז), ותי&#x27; דמיירי הכא במתכת דקה ומצוי להתקלקל ולכן מקילינן בהגעלה"	סימן תנא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנפה של חמץ?	"צריך לנקותה היטב ואח&quot;כ לשפשפה במים, וכתב הכל בו שגם צריך לעשות הגעלה אח&quot;כ, אבל הב&quot;י חולק עליו דלא ראינו מי שנהג הגעלה בנפה, וכ&quot;כ המחבר ורמ&quot;א {וצ&quot;ע על המ&quot;ב (ס&quot;ק צ&quot;ט) דמסתפק בכוונת המחבר דלא הזכיר הגעלה אם כוונתו לסמוך על מש&quot;כ בסע&#x27; י&quot;ז דגם צריך הגעלה או דלמא נפה א&quot;צ הגעלה מפני שאינו משתמש בה אלא לפרקים, וצ&quot;ע דהוא מפורש בב&quot;י דא&quot;צ הגעלה כלל}, אמנם הח&quot;י (ס&quot;ק נ&quot;א, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;א) ביאר כוונת הרמ&quot;א להחמיר שלא להשתמש בנפה כלל אלא צריך לקנות נפה חדשה, ובדיעבד אם עבר וניפה יש להקל אם שפשפה מתחילה."	סימן תנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לרחצה במים?	צריך לרחצה במים דוקא לאחר שמנקה אותה אבל אם רחצה קודם לכן תו לא מצי להשתמש בה בפסח (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ח), ובדיעבד אם ניפה קמח בנפה שנפלה עליו מים אחר פסח שעברה מותר דהוי חמץ נוקשה ובטל בששים (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;א)	סימן תנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מוצא נפה חדשה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ד) דעדיף טפי שלא לרקד קמח כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;א) [ואפי&#x27; אם לא נפל מים על הנפה מתחילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק קכ&quot;א)] [ודלא כח&quot;י (ס&quot;ק נ&quot;א) דס&quot;ל דהוא לעיכובא לרקד הקמח דיש בה כמה חיטין שבורין, אמנם מבואר לקמן (סי&#x27; תס&quot;ז) דלא כוותיה (מקו&quot;ח, ערוה&quot;ש סע&#x27; ל&quot;ו)]"	סימן תנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא גרגרי חטה בקמח?	צריך לנפותה והשתא יש לסמוך להקל לשפשפה היטב [ואח&quot;כ יגעילנה {ואפשר דזה לשיטתו דהרמ&quot;א אינו בא למעט הגעלה אלא שלא להשתמש בה כלל}], ואם א&quot;א לנקותה ואין לו נפה אחר יזהר שלא יאכל המצות עם דבר לח (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;א) 	סימן תנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברי&quot;ב אייזי&quot;ן 1) לכתחילה 2) בדיעבד בפסח 3) בדיעבד ערב פסח?	1) כתב הרמ&quot;א דלא מהני בה הגעלה דלפעמים נשארו פירורי חמץ בתוכה, וכן חריי&quot;ן שנחתך בסכין של חמץ (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ב) 2) אסור בדיעבד דחיישינן לפירור משהו (מ&quot;ב שם) 3) אם השתמש בה במצה בטל בששים ערב פסח אבל חוזר וניעור בפסח [אלא אם ברור שרק השתמש בה בחריי&quot;ן של חמץ ולא בחמץ בעין וא&quot;כ אינו חוזר וניעור (שעה&quot;צ ס&quot;ק קכ&quot;ז)], ואם השתמש בה בחריי&quot;ן צריך ששים כנגד כל הרי&quot;ב אייזי&quot;ן (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ב)	סימן תנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסלים?	דינם כנפה דא&quot;א לנקרם (רמ&quot;א)	סימן תנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשקין?	"אפשר להכשיר שקין [בין ישנים בין חדשים ששם בהם חמץ פעם אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ה)] אם מתיר התפירות וגורר בסכין החמץ בעין (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ח), ואח&quot;כ עושה כיבוס במים חמים ואפר וחביטה (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ו) [דלא כהב&quot;ח דס&quot;ל דלא מהני (ערוה&quot;ש סע&#x27; ל&quot;ז)], ועי&#x27; בב&quot;י בבדק הבית (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א) בשם רבינו ירוחם דאפי&#x27; בכלי שני נחשב ככלי ראשון {ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תנ&quot;ג ס&quot;ק ל&quot;ב) בשם הט&quot;ז דעדיף טפי לקנות חדשים לפסח}"	סימן תנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסדין שעושין עליהם המצות?	"לא מהני להפכם לצד השני אלא צריך להחליפם בין לישה ללישה וצריך לעשות להם כיבוס ולהתיר תפירות שבהם (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ח), ובדיעבד באמצע פסח יש לאסור אבל אם הפך אותם או כיבסו אותם ולא התיר התפירות אין להחמיר (ח&quot;י ס&quot;ק נ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ח), ונוהגין לערוך על נייר, ויותר טוב לערוך על ברזל כבלע&quot;ך (ערוה&quot;ש סע&#x27; ל&quot;ז)"	סימן תנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במפות השלחן ומגבת שמנגבין בהם כלי חמץ?	"סגי בכיבוס שלנו [אבל לא במפות של פלסטיק] (א&quot;א מבוטשאטש, ספר הלכות פסח פט&quot;ז הע&#x27; ל&quot;ה בשם הגר&quot;מ פיינשטיין זצ&quot;ל, קובץ הלכות פי&quot;א סע&#x27; כ&quot;ז)"	סימן תנא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשירין הרחת [מרדה שמכניסין בו עוגות לתנור]?	"כתבו הגהות מיימוניות והתרוה&quot;ד דאינו יכול להכשירו שהרי תשמישו ע&quot;י אור אלא צריך לקנות חדשה, וכן פסק המחבר [ודלא ככל בו (מובא בב&quot;י) דס&quot;ל דדי בהגעלה, ולא מהני אפי&#x27; עם קילוף בכלי אומנות (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;א) {משא&quot;כ בסכין דרוב תשמישו שלא על האש הקילו לסמוך על השחזה עם הגעלה וכמ&quot;ש הרמ&quot;א ביו&quot;ד (ס&quot;ס קכ&quot;א) (ערוה&quot;ש וחלקת בנימין שם)}], אבל בדיעבד אם עשה בה הגעלה והשתמש בה במצה מותר דיכול לסמוך על הכל בו דדי בהגעלה דאינו שוהה בתנור ולכן אינו נחשב כתשמישו ע&quot;י אור (א&quot;ר ס&quot;ק ל&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;י) {יש לפרש דהוי כמו רוב תשמישו שלא ע&quot;י אור} [אבל אין לפרש דבדיעבד סמכינן על השיטות דחמץ מקרי היתרא בלע דאין סומכין על שיטות אלו אלא בהפסד מרובה או מניעת שמחת יו&quot;ט (מ&quot;ב לעיל ס&quot;ק ל&quot;ב)]"	סימן תנא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש ברחת של פסח של שנה שעברה?	הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק י&quot;ב) ומג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ז) הביאו ממהר&quot;י ברונא דצריך לעשות הגעלה עליה שמא נדבק בה חמץ, והשיג עליהם הט&quot;ז (ס&quot;ק כ&quot;א) דיצא שכר בהפסידו שהרואה יטעה לומר שמותר להגעיל רחת לפסח על כן יותר טוב שלא להגעיל אלא שיזהר שינקר היטב, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;ב) דא&quot;צ הגעלה 	סימן תנא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הוציא מצה חמה על רחת של חמץ 1) שאינה נקיה 2) נקיה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-590cfc4661ba2260c211077a23ced03a1d6a942c.jpg"">"	סימן תנא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציא מצה חמוצה על רחת של פסח ואח&quot;כ הוציא עוד מצות ונתערבו?	"כתב הח&quot;י (ס&quot;ק נ&quot;ד) כל המצות נאסרו ע&quot;י הרחת דהוי יבש ביבש שחוזר וניעור בפסח [ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ז) קודם פסח רק המצה ראשונה נאסרה כדי נטילה דיש בה חשש בעין אבל נתקנח ע&quot;י כך ושאר המצות אינן אסורות אלא כדי קליפה, אכן הנהר שלם מפקפק על הסברא דנתקנח (שעה&quot;צ ס&quot;ק קל&quot;ח), והמג&quot;א הביא ספר אפי רברבי דמקיל טפי דס&quot;ל דאין הבליעה שברחת אוסר שאר המצות בלא רוטב, והמג&quot;א חולק עליו, ועי&#x27; בח&quot;י (ס&quot;ק נ&quot;ד) בשם הא&quot;ר שמיישב האפי רברבי], אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ז) ס&quot;ל דכיון דרק נאסרו מחמת הבליעות לא אמרינן דחוזר וניעור בפסח ובטל (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;א), וכן סתם המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תמ&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ט) להקל דלא אמרינן חוזר וניעור, ועי&#x27; ברע&quot;א שמאריך בענין זה"	סימן תנא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציא מצה כפולה או נפוחה?	"אינו אלא חומרא בעלמא ובדיעבד אינו אסור (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;א), וגדולה מזו כתב הח&quot;י (ס&quot;ק נ&quot;ד) בשם מהר&quot;ש דאם בא לפניו ואין לו רחת אחרת מותר להשתמש בה לכתחילה דאל&quot;כ יצטרך תמיד רחת חדשה (מ&quot;ב שם), והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) מקיל אפי&#x27; לכתחילה דקשה מאד להקפיד על זה, ועוד רק בפנים הוי חמץ ולא בחוץ"	סימן תנא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אם היה עליו מצה חמוצה או לא?	"כל המצות מותרות (ח&quot;י ס&quot;ק נ&quot;ד* בשם דרכי נועם סי&#x27; ה&#x27;) {ויש לפרש דמין במינו מדאורייתא בטל ברוב וספיקא דרבנן לקולא}"	סימן תנא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשולחנות ותיבות?	הטור ושו&quot;ע ס&quot;ל דצריך לעשות עירוי עליהם שמא נשפך מרק עליהם, ודוקא באלו שמצניעים בהם אוכלים כל השנה [ודלא כהגהות מיימוניות (מובא בב&quot;י) דמשמע דצריך לעשות עירוי בכל שלחנות ותיבות (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ג)], ודוקא כשמצניעים אוכלים חמים (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק קמ&quot;א)	סימן תנא סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לערות עליהם באבן מלובן?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;ד) הביא חומרא זו ממהר&quot;י וייל (סי&#x27; קצ&quot;ג) דחושש שנפל עליו דבר גוש, ובזה סגי לשפוך מכלי שני [והא דכתב המ&quot;ב בשאר מקומות לשפוך מכלי ראשון (כגון רמ&quot;א סע&#x27; כ&quot;א) אורחא מילתא נקט] {ואע&quot;פ שדבר גוש רק מפליט כדי קליפה דתתאה גבר מ&quot;מ הוא מדין ודאי וסתם עירוי כלי ראשון הוא רק מדין ספק א&quot;נ הבליעה אדוק ביה טפי ע&quot;י כלי ראשון וכמ&quot;ש למעלה בסע&#x27; ו&#x27;}, ואז מותר להניח עליהם מצה חמה, ובדיעבד מהני עירוי לחוד [ויש כאן ב&#x27; סברות להקל, א&#x27; דבר גוש אינו אלא חומרא, ב&#x27; רוב תשמישן ע&quot;י עירוי (שעה&quot;צ ס&quot;ק קמ&quot;ד)], והערוה&quot;ש (סע&#x27; מ&quot;א) משמע דאינו חושש לעשות אבן מלובן"	סימן תנא סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכסות השלחנות ותיבות ג&quot;כ?	מבואר מדרכ&quot;מ לעיל (ס&quot;ק ז*) דא&quot;צ להניח כיסוי עליהם מאחר שעשה עירוי, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ח) הביא ממהרי&quot;ל דצריך לכסותם שמא יש עליהם קצת חמץ בעין, והמ&quot;ב (ס&quot;ק קט&quot;ו) הביא הכרעת הא&quot;ר דבשלחנות שא&quot;א לטהרן שלא ישאר מאומה בין הדבקים צריך לכסותם אבל בשלחנות פשוטין אין להחמיר [ואם מכסה אותן במפות עבה כדי שלא תעבור הבליעה א&quot;צ להגעילה (חוט שני פ&quot;י ס&quot;ק י&quot;ז)]	סימן תנא סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשירין חביות של שכר?	"הטור הביא מרבינו יואל דסגי בעירוי ג' פעמים או הגעלה וכמ""ש ביין נסך דתשמישן בצונן, והשיג עליו הטור דמבואר בסוף ע""ז דעירוי לא עדיף מהגעלה [ותי' הב""י דרבינו יואל אינו מילף עירוי מהגעלה אלא אדרבה יליף הגעלה מעירוי], ועוד הביא הטור את שיטת רבינו האי גאון דאפי' הגעלה לא מהני וכמ""ש בעריבה של חרס שלשין בה דלא מהני בהו הגעלה [ותי' הב""ח דשאני התם דהוי כבית שאור וחימוצו קשה], ועוד הביא הב""י שיטת הגהות מיימוניות בשם ריב""א שיכשיר באבן מלובן, ורבינו אפרים מקיל בלא כלום דהשכר אינו חמץ אלא ע""י תערובות והוי נ""ט בר נ""ט. להלכה, המחבר מקיל כרבינו יואל דאפשר להכשירו בהגעלה או בעירוי ג' פעמים [ולפי הגר""ז מותר בחמין אפי' בבן יומו, אבל לפי הש""ך (יו""ד סי' קל""ה ס""ק ל""ג) דוקא באינו בן יומו (מ""ב ס""ק קי""ז)], הרמ""א מחמיר כהגהות מיימוניות דצריך אבן מלובן והוסיף הח""י (ס""ק נ""ז) דצריך להסיר שולי החביות כדי לנקרו היטב (מ""ב ס""ק קי""ט) {ואע""פ שאבן מלובן אינו מפליט יותר מכדי קליפה צ""ל דמקילין באיסור כבוש דהוי תשמישן בצונן וכמו שמצינו דיש מקילין בהגעלה בכלי חרס כשתשמישו בצונן, וצ""ל דאפשר דמקליש פורתא כל עובי הכלי, וצ""ע}, ובכל אופן אם היה מתחילה יין שרף צריך ליזהר שיסתלק הריח ממנו [דלא כלבוש דמשמע דמחמיר בכל אופן ביין שרף] (מ""ב ס""ק ק""כ וס""ק קכ""ב), והערוה""ש (סע' ל""ד) מקיל ביין שרף להגעיל אחר י""ב חודש. וכל זה בחביות של חרס אבל בחביות של עצים כתב המ""ב (ס""ק קי""ט) להחמיר כהמג""א (ס""ק ל""ט) בשם הב""ח שלא להכשיר חביות כלל מפני שיש בהם גומות ונשאר מעט משהו חמץ בעין, ומיהו אם היה בהם מתחילה מי דבש שנתבשל ביורה שבשלו בו שכר מעת לעת יש להקל לכתחילה ע""י הגעלה (מג""א ל""ט, מ""ב ס""ק קי""ט) [ורע""א מקיל אפי' בלא הגעלה דהוי ג' נותן טעם וב' כלים]<br><img src=""paste-f151efbb62c735fda94d2e1a97ca8c40f892fd52.jpg"">"	סימן תנא סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד בחביות 1) של חרס 2) של עצים?	"1) כתב הרמ""א דאם רק הדיח החבית ונתן לתוכו יין מותר [כשאין בו חשש חמץ בעין (מ""ב ס""ק קכ""ג)] מפני שהשכר נותן טעם לפגם [אפי' בן יומו] {וצ""ב למה צריך הדחה הרי הוא נותן טעם לפגם}, אבל אם נתן לתוכו דבש המג""א (ס""ק מ') וח""י (ס""ק נ""ח) ס""ל דאם הוא בן יומו נותן טעם לשבח ואסור אבל כמה אחרונים מקילים אפי' בבן יומו דאינו נותן טעם עד כ""ד שעות ואז הוא נותן טעם לפגם ומותר בדיעבד [ודוקא אם עירו אח""כ לכלי פסח קודם פסח דהרי קיי""ל נותן טעם לפגם אוסר בפסח, וה""ה אם יש בו דבר חריף מחליא ליה לשבח ואוסר] (מ""ב ס""ק קכ""ב) 2) בדיעבד מותר בהגעלה אם פתח אחד משוליה וניקר היטב בפנים (מ""ב ס""ק קי""ט)"	סימן תנא סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד עושין עירוי ג&#x27; ימים?"	"ימלאהו במים [או שאר משקין (חזו""א יו""ד סי' נ""ה ס""ק ז')] על כל גדותיו כ""ד שעות רצופין או יותר ואח""כ יערה אותם ממנו וחוזר ומלאהו, ושלשה מעת לעת אלו א""צ להיות רצופין אלא אפי' מפוזרין [והדרכ""ת (יו""ד סי' קל""ה) הביא מחמירים דצריך להיות רצופין], ומהני אפי' בכלים מזופים וכמ""ש ביו""ד סי' קל""ה (מ""ב ס""ק קי""ח), ויכול להתחיל המילוי ראשון מיד וא""צ להמתין עד שאינו בן יומו (חזו""א או""ח סי' קכ""ב ס""ק ב), והש""ך (יו""ד שם ס""ק ל""ג) מחמיר דלא מהני עירוי ג' ימים בשאר איסורים (מ""ב שם)"	סימן תנא סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי חרס שהשתמש בהם חמץ בצונן [ולא שהה בתוכו כ&quot;ד שעות]?	"יש גירסת הרי""ף דמותר להשתמש בהם במצה דוקא בצונן, אבל המחבר פסק כהרא""ש דמותר אפי' במצה חמה [ופשוט דצריך הדחה (מ""ב ס""ק קכ""ה)], אמנם כתבו הרי""ף והרא""ש דנוהגין שלא להשתמש בכלי חרס בפסח כלל"	סימן תנא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית שאור ובית חרוסת?	"הוי כאילו השתמש בה בחמין ומותר להשתמש בה במצה בצונן לחוד [אפי' אם השתמש בבית שאור פחות מכ""ד שעות (שעה""צ ס""ק קס""ג)], ודוקא דרך עראי (מ""ב ס""ק קכ""ח, ולעיל ס""ק ט""ז), אבל אסור ללוש בו דריח החימוץ שבו גורם למהר חימוץ בעיסה (ט""ז ס""ק כ""ו, מ""ב ס""ק ק""ל) [ובבית שאור וחרוסת של חרס יש גירסא בהמחבר דאסור אפי' במצה צונן, אכן מבואר בשו""ע שנדפס בחייו שהגירסא נכונה היא שמותר במצה צונן (שעה""צ ס""ק קס""ט)]"	סימן תנא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו 1) בית שאור 2) בית חרוסת?	"1) כלי ששורה בו את השאור ליתנו בעיסה (רש""י, מ""ב ס""ק קכ""ו) 2) כלי שנותנים בו דברים חריפים עם חמץ (מ""ב ס""ק קכ""ז)"	סימן תנא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לעשות הגעלה לבית שאור ובית חרוסת?	"רש""י ור""ת ס""ל דלא מהני, אבל קיי""ל כהרא""ש דס""ל דמהני [ומסתימת רוב הפוסקים משמע דמותר אפי' ללוש בתוכו, ודלא כר""ר יהודה ב""ר יום טוב המובא ברא""ש (שעה""צ ס""ק קס""ז)], אבל בכלי חרס כתב המחבר דלא מהני [אכן, כתב הגר""א (ס""ק ס""ו) היינו דוקא לפי רב האי גאון (שמובא בטור לעיל סע' כ""א) אבל לפי המחבר שם מהני הגעלה בכלי חרס כשתשמישו בצונן, וממילא הקשה הביה""ל (ד""ה אבל) צ""ע דכאן משמע דהמחבר אינו מקיל בהגעלה {וצ""ל דבית שאור חמיר טפי דהוי כאילו תשמישו ע""י חמין א""נ תי' ר""י באק דהכא יש עוד סניף להחמיר דיש שיטת רש""י ור""ת דס""ל דלא מהני הגעלה לכל בית שאור}]. אמנם כל זה רק מדינא אבל מבואר לעיל (סע' ט""ז - י""ז) דנוהגין להחמיר שלא להשתמש בבית שאור ובית חרוסת אלא ע""י ליבון (מג""א ס""ק מ""ב, מ""ב ס""ק קל""א), ורמ""א סמך על מה שכתב לעיל (שעה""צ ס""ק קס""ח)"	סימן תנא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביורות שמבשלים בהם יין שרף?	"כתב החת""ס (סי' ק""כ) דטוב לעשות חדשים לפסח, אבל אם לא ישמעו לעשות הכי צריך לבשל בהם תחילה אפר הרבה כדי לפגם הטעם וצריך לנקות היורות היטב ואפ""ה שומר נפשו ירחק מהם (ביה""ל ד""ה בית), וכן מבואר מרע""א דלפי המג""א (ס""ק מ""ב) לא מהני תיקון זה "	סימן תנא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתנור שבבית החורף?	"כתב הרמ""א בשם מהר""י וייל דדינו ככלי חרס שרגילים להשים שם חמץ (מג""א ס""ק מ""ד, מ""ב ס""ק קל""ד), וממילא אסור ליתן עליה מצה אם אחד מהם חם [או התנור או המצה] אבל אם שניהם צוננים מותר בדרך עראי (מ""ב ס""ק קל""ו) {והא דאמרינן דנוהגין שלא להשתמש בכלי חרס כלל היינו דוקא בקדירות וכדומה שאפשר בכלים אחרים אבל לא נהגו להחמיר בתנורים (ר""י באק)}"	סימן תנא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להסיק התנור להכשיר הקאכלי&quot;ן?	"כיון שנותנים חמץ בפנים צריך לעשות היסק בפנים ולא מהני מה שמסיקין התנור מבחוץ (מ""ב ס""ק קל""ה), אבל להסיקו בפנים מצדד הביה""ל (ד""ה תנור) להקל כלבוש וחיי""א דמהני בתנורים שלנו [דלא כח""י דמחמיר בזה, וגם א""צ כיסוי], וכ""כ הערוה""ש (סע' מ""ד)"	סימן תנא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הניח מצה חמה על התנור?	"אסור כדי קליפה, ואם יש שם הפסק ברזל תחתיה מותר בדיעבד (מג""א ס""ק מ""ד, מ""ב ס""ק קל""ו)"	סימן תנא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח הקדירה על התנור 1) בלא הפסק כלל 2) בהפסק ברזל או טיט?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-d164e5471343a99b1c9b333c3e8ae8a8a7acc1e8.jpg"">"	סימן תנא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי חרס המצופה 1) באבר 2) בזכוכית?	"1) רש&quot;י ס&quot;ל דזהו הציור בגמ&#x27; דאמרינן דהוי ככלי חרס (וכ&quot;כ הטור), אבל קיי&quot;ל כתוס&#x27; שחולקים על רש&quot;י וס&quot;ל דזהו ככלי מתכת ומהני בה הגעלה, ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ה) דאם הכלי רק גלוזיר&quot;ט באבר דאין בו ממשות אלא צבע בעלמא דינו ככלי חרס דהאיסור נבלע גם לתוך החרס ואינו יוצא ממנו לעולם (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ח) 2) תוס&#x27; ס&quot;ל דזהו הציור בגמ&#x27; דאמרינן דהוי ככלי חרס, וכן קיי&quot;ל ואין לה תקנה אם דרך תשמישה בחמין (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ט) [ואע&quot;פ שאמרינן בסמוך (סע&#x27; כ&quot;ו) דכלי זכוכית אינו בולע כלל היינו כלי זכוכית גרידא אבל הכא הוא מחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן ובלע טפי (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ז), והביה&quot;ל (ד&quot;ה בהיתוך) הביא מתוס&#x27; ע&quot;ז (ל&quot;ג) דאפי&#x27; אם אינו נצרף עמו בכבשן מ&quot;מ אינו אלא חיפוי בעלמא על החרס ולפיכך דינו ככלי חרס]"	סימן תנא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דרך תשמישה בצונן 1) מקרקע ירוקה 2) מקרקע לבנה ושחורה?	"1) אין לה תקנה דדרכה לבלוע 2) אם יש לה בקעים ניתרים בהגעלה או בעירוי ג&#x27; ימים וכמ&quot;ש לעיל (סע&#x27; כ&quot;א) [ולפי הרמ&quot;א באבן מלובן], ואם אין לה בקעים מותרים בשכשוך בעלמא (מאמר מרדכי, מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ט)"	סימן תנא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש מקום להחמיר אפי&#x27; בכלי חרס גליזויאר&quot;ט חדשים?"	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק י&quot;ז) הביא ממהרי&quot;ל מנהג להחמיר מפני שהיו מתקנים אותם בסובין [ואפי&#x27; בציפוי מעט מבחוץ יש להחמיר (פמ&quot;ג)], ויש עוד טעם להחמיר מפני שהיו נוהגין לחפות כלים ישנים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ק&quot;מ) הביא טעם הראשון ולפיכך הביא ממג&quot;א דאם נוטף עליהם טיפים מהתכה מכלים אחרים אין לחוש להסובין שבו מפני שנכנסו לתנור ונשרף לגמרי משא&quot;כ כשהוא מצופה בזכוכית חס עליהם שלא יתקלקלו וממהר להוציאם מן האש [תוך ב&#x27; וג&#x27; ימים (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ו)] ולפיכך מחמירים שלא להשתמש בהם בפסח (שעה&quot;צ ס&quot;ק קפ&quot;ו), ולמעשה פסק הרמ&quot;א דאין להחמיר אלא במקום שנהגו איסור, ואפי&#x27; במקומות אלו מהני אם יהודי עומד על גביו בשעת המלאכה לראות שלא יערבו לתוכו סובין (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;א) {וצ&quot;ע דהמ&quot;ב בסמוך (ס&quot;ק קמ&quot;ד - קמ&quot;ה) חושש אף לטעם דשמא חיפו בישנים א&quot;כ למה אינו חושש כאן לזה}"	סימן תנא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקדירות המצופים בהיתוך לבן ושוע?	"המ&quot;ב בהג&quot;ה הביא תשובת חת&quot;ס (יו&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ג, ומובא בפתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דהאומנים מסתירים מעשיהם והוי ספק כלי חרס ולא מהני בהו הגעלה אבל מהני ליבון דלא מסתבר שיחוס עליו שמא פקעי, אכן המ&quot;ב הביא מכמה גדולים שהקילו בהגעלה לשאר ימות השנה {ואינו משמע כן מפתח&quot;ת דהוא מיירי בשאר ימות השנה}, ועי&#x27; בפסק&quot;ת (אות נ&quot;ז)"	סימן תנא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי עץ המצופה בסמנים שקוראים ברני&quot;ס?	דינו ככלי חרס דתו לא מהני בה הגעלה אם השתמש בה בחמץ חם (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ב), ואם נשתמש בה בחמץ צונן אין להחמיר אלא במקום שנוהגין להחמיר בכלים חדשים משום הסובין (שעה&quot;צ ס&quot;ק קפ&quot;ט)	סימן תנא סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בכלים צבועים [בכרכום]?	"כתב הרמ&quot;א דיש נוהגין להחמיר בזה דחוששין שמא היה ע&quot;י סובין או צבעו כלים ישנים (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ד), והכריע הרמ&quot;א דאין להחמיר אלא במקום שנוהגין להחמיר, ולמעשה בזמנינו לא שייך חששות אלו ומותר להשתמש בכלים צבועים לכתחילה וכמ&quot;ש בערוה&quot;ש (סע&#x27; מ&quot;ז) (קובץ הלכות פי&quot;א סע&#x27; ט&#x27;)"	סימן תנא סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים המחופין בבדיל?	"ה&quot;נ הביא הרמ&quot;א מנהג להחמיר כהנ&quot;ל שחוששים שמא נעשה ע&quot;י סובין או חיפו כלים ישנים [ולפי הפמ&quot;ג יש להחמיר אפי&#x27; ע&quot;י הגעלה, והחמד משה מקיל (שעה&quot;צ ס&quot;ק קצ&quot;א)], ולמעשה הכריע הרמ&quot;א דאין להחמיר אלא במקום שנוהגין להחמיר"	סימן תנא סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שתייה?	"כתב המחבר אפי&#x27; בכלי חרס אזלינן בתר רוב תשמישן והיינו בצונן וממילא מותרים בהדחה בעלמא [היינו ששפשפו היטב תחילה להסיר כל הדבוק עליו, ואח&quot;כ שטפו במים (מ&quot;ב לעיל ס&quot;ק מ&quot;ט)], אכן הרמ&quot;א מחמיר כהמרדכי ורבינו ירוחם דצריך הגעלה דלפעמים משימים לתוכו חמץ ומשימו לתוך האור, וגם לפעמים יש בו תבלין עם חמץ {והוי כמו דבר חריף}, וגם לפעמים רוחצים אותם עם החמץ בחמין, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ק&quot;נ) הוסיף דה&quot;ה דאפשר במילוי ועירוי ג&#x27; ימים, וביאר בשעה&quot;צ (ס&quot;ק קצ&quot;ב) אע&quot;פ שלחמין לא מהני מילוי ועירוי כאן מקילינן דרוב תשמישן בצונן וגם מיירי באינו בן יומו [ותמה החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) הרי מילוי ועירוי לא מהני כלל לגבי חמין, ויש להוסיף דהרמ&quot;א מחמיר ברוב תשמישו ואין לומר דכאן יש עוד קולא דאינו בן יומו דכבר כתבנו דכל ההיתר דרוב תשמישו מבוסס על אינו בן יומו, וצ&quot;ע]"	סימן תנא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי זכוכית?	"הב&quot;י הביא מרבינו יחיאל ומרדכי דאסור להשתמש בהם בפסח דהוו ככלי חרס שתחילת ברייתן מן החול, אכן הראבי&quot;ה הביא ראיה מאבות דר&quot;נ (פמ&quot;א ה&quot;ו) דכלי זכוכית אינם בולעים כלל מפני שהם חלקים וקשים, וכן נקט הר&quot;ן. להלכה, המחבר מקיל כהראבי&quot;ה והר&quot;ן דסגי בשטיפה בעלמא ואפי&#x27; אם השתמש בהם בקביעות בחמין (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ב) [והערוה&quot;ש (סע&#x27; מ&quot;ט) כתב דדעה זו מחמיר ביין שרף דעינינו רואות שהריח שולט בהם], אבל הרמ&quot;א מחמיר כרבינו יחיאל והמרדכי דלכתחילה אין להשתמש בכלי זכוכית אפי&#x27; ע&quot;י הגעלה"	סימן תנא סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד בכלי זכוכית?	"אם רוב תשמישו בצונן בודאי יש להקל בדיעבד בשטיפה בעלמא וכמ&quot;ש לעיל (סע&#x27; כ&quot;ה) (שעה&quot;צ ס&quot;ק קצ&quot;ד) [והערוה&quot;ש (סע&#x27; נ&#x27;) מקיל אפי&#x27; לכתחילה בכלי זכוכית שרוב תשמישן בצונן {כן נראה כוונתו}, ואפי&#x27; ביין שרף כל זמן שלא נכנסו לקיום ימים רבים]. ואפי&#x27; אם רוב תשמישו בחמין או בכבוש מעת לעת יש להקל בדיעבד אם מכשירו [אם תשמישו בחמין צריך הגעלה, ואם תשמישו בכבוש מעת לעת צריך מילוי ועירוי (שעה&quot;צ ס&quot;ק קצ&quot;ח - קצ&quot;ט)] (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ט) [אבל בלא הגעלה אע&quot;פ שהט&quot;ז והפר&quot;ח מקילין קשה להקל דיש הרבה מחמירים (שעה&quot;צ ס&quot;ק קצ&quot;ו)], ובמקום הפסד מרובה יש להקל אפי&#x27; בלא הגעלה אם אינו בן יומו (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ה), ואפי&#x27; בבן יומו הפמ&quot;ג מסתפק להקל כהפר&quot;ח דמקיל כהמחבר במקום הפסד מרובה אבל למעשה באינו בן יומו בודאי יש להקל דרוב פוסקים מתירים נותן טעם לפגם בפסח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ר&#x27;), והגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א מקיל בשעת הדחק רק אחר י&quot;ב חודש (קובץ הלכות פי&quot;א סע&#x27; י&#x27;)"	סימן תנא סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא במקום שאין לו כלים אחרים?	"אם א&quot;א לו לקנות כלים חדשים יכול לנקותם יפה ולסמוך על עירוי ג&#x27; ימים [וא&quot;צ הגעלה דאינו מצוי שישתמש בכוסות בחמין של חמץ ממש (שעה&quot;צ ס&quot;ק ר&quot;א)], אבל אם פיהם צר מלמעלה וא&quot;א לנקותם אין להם תקנה (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ו)"	סימן תנא סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שיש בו היתוך זכוכית 1) מבפנים 2) מבחוץ?	"1) דינו ככלי זכוכית דמחמירים בו שלא להגעילו (רמ&quot;א) 2) כתב הרמ&quot;א דאינו מזיק לו, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק נ&#x27;) דאין דרך להשתמש בכלים חשובים אלו ברותחים, ואפי&#x27; אם עירו לתוכו רותחין מ&quot;מ אין הבליעה הולכת בכל הכלי, ותמה עליו רע&quot;א הרי הולכת הבליעה בכל עובי הכלי במקום שנגע, אלא ביאר דרק בולע כדי קליפה (וכ&quot;כ המ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ט), והוסיף רע&quot;א דאפי&#x27; אם בשלו החמין בתוכו מ&quot;מ הוי כב&#x27; כלים ואינו נכנס לתוך הזכוכית וממילא סגי להו בהגעלה"	סימן תנא סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי זכוכית בשאר ימות השנה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ט) כתב דמחמירים בפסח ומקלינן ביין נסך וממילא יש להסתפק מה הדין בשאר איסורים, והנה רע&quot;א הביא ממנחת יעקב (כלל פ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ב) דמקילינן בשאר איסורים כמו יין נסך, וכן משמע מפמ&quot;ג (מש&quot;ז סוף הסימן) בשם הכנסת הגדולה (טור יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א אות כ&quot;ה) {כשכתב דנוהגין להחמיר רק בפסח כפשוטו קאי אפי&#x27; על אשכנזים ולא רק על ספרדים, וכן משמע משאר הסעיפים שסמוך לה דדוקא בפסח מחמירים}, וכ&quot;כ יד יהודה (סי&#x27; ס&quot;ט ס&quot;ק קי&quot;ז), וכ&quot;כ האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ב אות א&#x27;), וכן משמע מערוה&quot;ש (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;א סע&#x27; ב&#x27;) דכתב דמנהג הפשוט לקנות כל מיני כלי זכוכית ישנים מן הגוים ומשפשפין היטב ומדיחים אותם במים ומטבילן, אכן המנח&quot;י (ח&quot;א סי&#x27; פ&quot;ו אות ד&#x27;) מחמיר בשאר איסורים דצריך ליבון, והאמת ליעקב (או&quot;ח הע&#x27; תמ&quot;ג) מחמיר טפי דאפי&#x27; הגעלה לא מהני דס&quot;ל דדוקא בזמנם שהזכוכית היו חלושים משא&quot;כ בזמנינו שהם חזקים נותנים לתוכם חמין והם בולעים האיסור {וצ&quot;ב דאפי&#x27; בזמנם יכול להגיע ליד סולדת בו, ועוד בזמנם היו כובשים איסור בתוכו מעת לעת, ולמעשה רוב הפוסקים מקילים לגמרי דא&quot;צ להכשירם כלל} "	סימן תנא סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי פלסטיק?	"הגר&quot;ש איידר זצ&quot;ל (הל&#x27; פסח פי&quot;ג הע&#x27; י&#x27;) הביא בשם הגר&quot;מ פיינשטיין זצ&quot;ל דרק בפסח מחמירים שלא להכשיר אבל לא מחמירים בשאר איסורים, וכן מבואר מהאג&quot;מ, דהרי באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; צ&quot;ב) כתב לגבי ראבער דאם הוא מעץ מהני הגעלה, ואפי&#x27; בספק עץ מהני משום ספק דרבנן לקולא, אבל ראבער שבא ממינים כימיים שהוא דבר חדש שלא נמצא בדברי הקדמונים אין להתיר להגעילם, ואילו באג&quot;מ (אבה&quot;ע ח&quot;ד סי&#x27; ז&#x27;) כתב לגבי כלים של טעפלאן פלאסטיק דמהני בהם הגעלה כשאינן בני יומן דהוי ספק דרבנן, וצ&quot;ל שהתשובה באו&quot;ח מיירי בענין פסח, וכן מבואר מתוכן התשובה שהוא בעניני פסח [והתאריך הוא ו&#x27; ניסן תש&quot;כ], וכן הורה הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א."	סימן תנא סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה כלים דינם 1) ככלי זכוכית [א&quot;צ הגעלה] 2) ככלי חרס [לא מהני הגעלה] 3) ככלי פלסטיק [מהני הגעלה בשאר איסורים]?	1) pyrex, enamel, duralex, corelle, קריסטול 2) concrete, porcelain, ceramic, טיט 3) rubber, teflon, melmac, nylon, silverstone, פורמיקא (דור המלקטים סוף הסימן)	סימן תנא סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשפוד שצלו בו בשר מלוח מן מלח שלא נבדק מחמץ?	בדיעבד שהיא כבר נצלה מותר להשתמש בהשפוד לפסח ולא מחזקינן איסורא שהיה חמץ על הכלי, אבל אם היה ידוע שהיה שם חמץ אין הבליעות בטלות בתוך הכלי (מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ס, שעה&quot;צ ס&quot;ק ר&quot;ו) [דלא כב&quot;י (בדק הבית) דס&quot;ל דהבליעות בטלות בכלי]	סימן תנא סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צלו עליו מולייתא 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) לכתחילה צריך ליבון חמור (מג&quot;א ס&quot;ק נ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ס) 2) אם לא עשה כלום בודאי אוסר בדיעבד, ואם עשה רק הגעלה יש מקום להקל בהפסד מרובה לסמוך על השיטות דחמץ הוי היתרא בלע וגם לומר שהבליעות בטלות בתוך הכלי [וכמ&quot;ש הבדק הבית למעלה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ס, שעה&quot;צ ס&quot;ק ר&quot;י) {וצ&quot;ב איך משערין הביטול בליעות בכלי}, ואם הוא אינו בן יומו יש להקל משום נותן טעם לפגם עם סברות הנ&quot;ל אפי&#x27; אם אינו הפסד מרובה (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק רי&quot;א)"	סימן תנא סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברזות שבחביות?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק כ&#x27;) הביא מאגור שמצוה לתקן חדשות בכל החביות, אבל הרמ&quot;א רק כתב שצריך להדיחם וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ב) דצריך להדיחם משום חשש שממשמשים בהם בידים המדובקים בחמץ (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;א), ומ&quot;מ כתב הח&quot;י (ס&quot;ק ע&#x27;) דעדיף טפי ליקח חדשות {וכמ&quot;ש הדרכ&quot;מ} דשמא היה כבר הברזא בחבית של שכר [ולזה לא מהני הדחה] (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ב)"	סימן תנא סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי עצים שתולים עליהם כלי חמץ?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק כ&#x27;) בשם מהר&quot;י וייל דאין להשתמש בהם בפסח, אבל הרמ&quot;א מקיל להשתמש בהם אם מדיחם תחילה, וכתב הח&quot;י (ס&quot;ק ע&quot;א) דזהו דוקא אם נתלחלחו משכר שבתוך הכלי חמץ אבל אם רק תלו הכלים ע&quot;י אוגניהם אין קפידא (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק רי&quot;ד)"	סימן תנא סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברזא של חביות של 1) שכר 2) יין שרף, מה הדין אם תחבו בפסח במי דבש ושהה מעת לעת?	"1) כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ג) דבן יומו אסור אפי&#x27; בהנאה ואם אינו בן יומו רק אסור בשתיה (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ג) {וצ&quot;ב דממ&quot;נ נעשה אינו בן יומו אחר כ&quot;ד שעות, ועוד הרי קיי&quot;ל בפסח דנותן טעם לפגם אסור אפי&#x27; באיסור משהו} 2) אפי&#x27; באינו בן יומו אסור בהנאה (פמ&quot;ג ומ&quot;ב שם)"	סימן תנא סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בפרפור&quot;י [חרסינה]?	דינו ככלי חרס ולא ככלי זכוכית (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ג)	סימן תנא סעיף כז		
